הודאה – כניעה לדיכוי או שחרור?

בימים אלה מעלה תיאטרון "אל-מידאן" את המחזה הקלאסי "העלמה והמוות" בערבית פלסטינית-עממית, עם קלרה חורי (הבת של), סאלח בכרי (הבן של) ועאמר חליחל. זו הזדמנות לדון במחזה החשוב הזה, שמיד עם העלאתו הראשונה בקייץ 1991 בלונדון כבש את בימות העולם כולו, ובצדק.

אני רוצה להזהיר מראש: מי שמעוניין לחוות את ההצגה או את המחזה (ויש גם סרט בבימויו של רומן פולנסקי) כמו שצריך, שלא יקלקל לעצמו עם המאמר הזה, כי הוא בבחינת SPOILER.

צ'ילה. 1990. זה עתה הסכים הרודן הרצחני פינושה לדמוקרטיזציה הדרגתית. קולות ים. אחרי חצות. מרפסת וסלון. פאולינה שומעת ברדיו כי בעלה חררדו, משפטן מצליח, התמנה לעמוד בראש ועדה ממלכתית שתחקור את מקרי הרצח שנעשו על ידי פינושה ואנשיו, אבל רק מקרים של עינויים שהסתיימו במוות.

המשך:

http://www.tarabut.info/he/articles/article/death-maiden/