Skip to content

השפעת הקהל על חווית המספר בתיאטרון הפלייבק

תוכן עניינים

 

 

 

הקדמה                       3

 

סקירת ספרות              7

 

שלבים בהשפעת הקהל           14

תפקיד בקבוצה

סוגי קהל

איך משפיע הקהל?

סוגי מספרים

סוגי סיפור

איך ההשפעה באה לידי ביטוי

תוכן ההשפעה

 

סיכום                       35

 

ביבליוגרפיה              36

הקדמה

ידוע הסיפור על ההצגה בארה"ב במאה ה – 19, שבמהלכה ירה איש מהקהל בשחקן, שגילם רוצח. למזלו של השחקן ושל כולם הוא החטיא.

באחת מהופעות הפלייבק הראשונים במב"ע, סדנא שממוקמת באזור מסוים בת"א, שידוע כרובע זונות ופשע, שיחקנו סיפור של כמעט-אונס. השחקנית צרחה בהיסטריה, ותוך דקות ספורות הגיע המשטרה למקום, לה הסברנו שמדובר בהצגה.

הרעיון של תיאטרון הפלייבק השפיע על רבים ברחבי תבל, בחמש יבשות. בשנת 1990 נוסדה רשת תיאטרוני הפלייבק (www.playbacknet.org), ובשנת 1999 כלל ה-IPTN 70 להקות ו-200 חברים מ-26 ארצות. ועידות פלייבק בינלאומיות כונסו בסידני, אוסטרליה (1992), בכפר צפונית להלסינקי, פינלנד (1993), באולימפיה, ארה"ב (1995), בפרת', אוסטרליה (1997) וביורק, אנגליה    (1999). מייסדי הפלייבק, הזוג ג'ונתן פוקס וג'ו סלס, מנהלים את the School of Playback Theatre ב- Vassar College in Poughkeepsie New York.

הגעתי לפלייבק במקרה. למדתי במסגרת לימודי התיאטרון בסמינר הקיבוצים קורס על טכניקות פסיכודרמטיות אצל עיניה ארצי, ודרך זה הגעתי לכנס השנתי של הפסיכודרמה בישראל בבאר-שבע. (זה היה כבר אחרי סיום הלימודים.) בערב אחרי היום הראשון ראיתי אנשים על הבמה מתכוננים למשהו, והם שאלו אותי, אם אני רוצה להצטרף.

מאז שיחקתי במאה עד מאתיים הצגות פלייבק בקבוצת הפלייבק הראשונה בישראל.

בכל הצגת פלייבק אנחנו מציגים כשלושה עד ארבע סיפורים, מיד אחרי שסופרו לנו על-ידי גיבור הסיפור. אורכו של אירוע כזה הוא כשעה וחצי, והוא מוצג לקהל (מצומצם יחסית לתיאטרון) של 20 עד 50 משתתפים. אמנם הצגנו גם לקהל גדול יותר, אך אין ספק בדבר, שזה פגם רבות באיכות האירוע.

מתוך הנושאים הרבים בהם יכולתי לעסוק בתחום הפלייבק, בחרתי בהשפעת הקהל על חווית המספרת, כי מעסיקה אותי מאוד החשיבות של הקהל בתיאטרון, באיזו מידה תיאטרון הוא שונה עם ובלי קהל, ובעצם: מה עושה את התיאטרון לתיאטרון! (לעומת קולנוע וטלוויזיה, נגיד, שלא זקוקים מיידית לקהל כדי להתקיים.)

הקהל הוא האלפא והאומגה של התיאטרון, משם באה הרשות, ההשראה, ולשם הכל חוזר. באופן מובהק ומילולי עוד יותר מתקיים הדבר הזה בתיאטרון הפלייבק: אם לא יוצאים מתוך הקהל מספרים, לא תהיה הצגה; המספרים ("המחזאים") באים מהקהל וחוזרים אליו; ההצגה משוחקת אל הקהל; ולבסוף: שם התיאטרון ("to play back") מצביע יותר מכל דבר אחר על הקשר העמוק בין שני הצדדים בפלייבק!

עבודתה של נוגה חממי (1998) היא בסיס חשוב לעבודה שלי, בגלל הקרבה בנושא, וגם כי שנינו משחקים באותה קבוצה מאז הווסדה. אך נגה התמקדה בחווית השחקן, ואני אתמקד בחווית המספר ובהשפעת הקהל על חוויה זו.

עשיתי הפרדה בעבודה זו בין סקירת הספרות וגוף העבודה, אך הפרדה זו היא מלאכותית מעט, ומבטאת אך דגש ולא הפרדה מוחלטת: גם בסקירת הספרות יש מן הנסיון האישי שלי, וגם בגוף העבודה אמשיך להתיחס לספרות המקצועית.

בסקירת הספרות אני מתייחס באריכות לנושא הזכרון ולתפיסת העצמי דרך הסיפור על עצמי. אני רוצה לציין פה, שאני רואה קווים מקבילים בין הפלייבק לתהליך שעברנו בקורס "תיעוד אקדמי של ידע צבור", שבמסגרתו נכתבה עבודה זו, ואין לי ספק שהפלייבק יכול היה להיות כלי מתאים לסדנא כזו.

בעבודה זו עשיתי שימוש רנדומלי במין זכר ובמין נקבה, לעתים אני כותב "המספר" ולעתים "המספרת". אין כל משמעות להבדל זה.

אקדים ואומר לגבי נושא העבודה: השפעת הקהל על חוויית המספרת יכולה להיות טובה, אך גם מזיקה, ולא אציג פה תוצאות חד-משמעיות

כשאני מדבר על פלייבק, אני מתכוון תמיד לפלייבק ככלי קהילתי-חברתי, פלייבק כתיאטרון, ולא הפלייבק הטיפולי, אלא אם כן צויין אחרת במפורש.

לקבלת הטקסט המלא נא לכתוב   ל   abumidian@riseup.net

להגיב

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: