ג'. ק. אוטס: תשליל

מערכה אחת. שתי נשים. מרי – אשה לבנה צעירה, ורוניקה – אשה שחורה צעירה.

החדר מרוהט בקושי: שתי מיטות בפינות מנוגדות, שני שולחנות (אחד ליד חלון), מנורות שולחן, כסאות, ארונות בגדים, מראה; ישנם בגדים מסודרים בערימות מסודרות על פני מזוודות וקרטונים של ספרים, נעליים, וכו', במרכז החדר, כולל מזוודה גדולה, כבדה. ורוניקה באה מבית עשיר יותר ממרי, באופן בולט.

במפגש זה הפוכים הסטריאוטיפים הגזעיים, כמו בתשליל של תצלום. האווירה והקצב אמורים ליצור קומיות, שהמשתתפות לא מודעות לה.

מרי נמצאת לבד, מסדרת את הבגדים שלה, היא חסרת בטחון, זה היום הראשון, נכנסת ורוניקה, והן עורכות הכרות. מסתבר, שמרי באה מ- Davenport, Iowa , מה שנחשב להרבה פחות מאשר החוף המזרחי, שורוניקה שייכת אליו, או כמו שהיא אומרת: " אני מגריניץ', קונטיקט: תמצית הפרבר האמריקאי.." ורוניקה שחורה, אבל היא מלאת בטחון, והיא לועגת למרי, על המבטא שלה, על צבע העור שלה, וכו'. ורוניקה מצלמת ומקליטה אותה, כאילו מרי היא איזה ממצא אנתרופוסופי.

הן ממשיכות לפרוק את הבגדים שלהן, הרי מדובר ביום הלימודים הראשון.

לקראת הסוף פוצחת ורוניקה במונולוג, שבו היא תחילה נזכרת בנוסטלגיה באומנת הלבנה שלה, שלצערה גורשה מהבית באשמת גניבה. אחר-כך היא מתגאה באביה, שהיה חבר אישי של ג'.פ.קנדי, ועכשיו של ביל קלינטון.