Skip to content

ולא – אבלע

 

לאורך המונולוג עומד הבן בקדמת הבמה ונשאב לאט לאט אל עבר הפתח בין שני המסכים השחורים בירכתי הבמה. בסוף המונולוג הוא נבלע שם. במהלך המונולוג מושמע פס קול, שבתחילה כמעט ולא נשמע, הולך ומתגבר בעוצמתו, עד שבסוף שומעים רק אותו, והבן הדובר לא נשמע יותר בבירור.

פס קול: (מושמע שוב ושוב, בלי הפסקה, עם שאגות אריה מפוזרות בין לבין) …ציונות בלי ססמאות…טוב למות בעד ארצנו… סלע קיומנו…העם היהודי, שידע סבל ומכאובים… להפסיק את מעגל הדמים… ושבו בנים לגבולם…החלטנו לתת סיכוי לשלום…הפכנו כל אבן ואבן… ירושלים המאוחדת לנצח נצחים… חישוף צירים… המקומות הקדושים… גושי התיישבות… מדינה יהודית ודמוקרטית… פעולה כירורגית… הטרור הרצחני של ארגוני הטרור… מיטב הנוער…ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה… מערת המכפלה… אנו מודעים היטב לחומרת… אנו חוזרים ותובעים ודורשים מן הרשות הפלסטינית… קבר רחל… קבר יוסף… שאין להם דם על הידיים…  רואה בחינוך את הגורם המרכזי לעיצוב דמותו של דור העתיד של מדינת ישראל …

 …

הבן: הה! אני עוזב! לך תחפש ת'חברים ש'ך, אבא! מאיפה לך החוצפה הזאת לחשוב, שאני פשוט – אמשיך אותך? למה? אויש – עזוב אותי! אני לא חייב לך כלום! למה אתה חושב, שאני רוצה כל החיים שלי לנהל את הבית-זונות שלך? ופעם בשנה אני אלך להרוג כמה ערבים, לעקור עצים, לפוצץ בתים ולהפשיט זקנים. יופי. איי, זה כואב!

(הקול המוקלט הולך וגובר. הבן החל להימשך אחורה אל עבר ירכתי הבמה) ובטח אתה גם רוצה, שאני אתנדב למשמר האזרחי, ותהיה נורא גאה, כשאקבל כדור בראש מאיזה סוחר סמים, או סתם איזה פורץ סוג ז'. אבא, די, עזוב, אני לא עושה את זה. אני יודע, אתה מייעד אותי לגדולות, אתה רוצה, שאני אעשה קריירה באקדמיה, וארביץ תורה בסטודנטים דבילים, תוצרים חמודים של מערכת החינוך שלך. שכח מזה! NO WAY. או אולי אני אמור ללמוד משפטים, להיות עורך דין מצליח, שנאבק נגד כל הבני-זונות המפלצות, שיצרת במו ידיך, אחד אחד, בעמל כפיך. אתה לא מבין? אני לא שייך אליך. אני לא – תעזוב אותי כבר! די! נמאס!

(הקול המוקלט כבר יותר חזק בהרבה מקולו של הבן. הוא עבר כבר את מחצית הדרך לעבר ירכתי הבמה)

בכלל נמאס מהשפה הזאת. מה זה הקשקוש הזה, להחיות שפה מתה, ולהמציא מלים, לכתוב מימין לשמאל.

(לא שומעים יותר את קולו של הבן, הוא כבר קרוב מאוד לפתח האחורי אליו הוא נשאב כל הזמן.)

לא רוצה יותר עברית, לא רוצה יותר את כל הזבל הזה, לא רוצה אותך. עזוב אותי, עזוב אותי, עזוב אותי, עזוב אותי!

(הוא נבלע סופית.)

להגיב

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: