Skip to content

קטעים מתוך: גורדון קרייג: מריונטת העל (1907)

אומנות המשחק איננה אמיתית. לכן טעות היא לדבר על שחקן כעל אומן. כי כל דבר מקרי הוא אויבו של האומן. אומנות היא ההיפך הגמור של התוהו, והתוהו נוצר ממקריות. אומנות בנויה על תוכנית. לכן מובן מאליו שלצורך יצירת אומנות מותר לעבוד אך ורק עם חומרים, אותם ניתן לתכנן. האדם לא שייך לחומרים אלה.

אני יודע היטב, שכל מה שאומר פה, לא ייגרום מיד ליציאה המונית של כל השחקנים מכל תיאטראות העולם אל תוך מנזרים עצובים, שם יבלו את שארית חייהם בבדיחות ושיחות מענגות – בעיקר על אומנות התיאטרון. כמו שכתבתי במקום אחר, ייתקדם התיאטרון הלאה, והשחקנים יימשיכו לחסום את התפתחותו עוד כמה שנים. אבל אני רואה מוצא, איך יוכלו השחקנים לברוח מעבדותם הנוכחית. עליהם ליצור לעצמם צורת משחק חדשה, שעיקרה שפת מחוות סמלית חדשה. כיום הם מפרשים דבר על ידי גילום. מחר ייצטרכו לפרש על ידי הצגה בימתית. ולבסוף עליהם ליצור משהו. רק כך ניתן יהיה להשיג שוב סגנון.

ביטוי אהוב לעבודת השחקן הוא: "להיכנס לתפקיד". ביטוי טוב יותר היה: לצאת לתפקיד. "איך?" קורא השחקן הנלהב. "אומנות התיאטרון שלך היא לא בשר ודם! בלי חיים!" תלוי למה אתה קורא חיים, ידידי, כשאתה משתמש במילה בהקשר הרעיון של האומנות. כשמדבר הצייר באומנותו על חיים, הוא מתכוון לשהו אחר לגמרי מאשר המציאות, וגם האומנים האחרים מתכוונים למשהו רוחני. רק השחקן, הפיתום או מאלף החיות, מתכוונים לשחזור גס, מציאותי וקרוב לחיים, כשהם מדברים על החייאת יצירתם.

אי אפשר לערבב את האומנויות ואז להצהיר: הנה בראתי אומנות חדשה. אם תמצא בטבע עצמו חומר חדש, שטרם שירת את האדם עד כה לביטוי רעיונותיו, רק אז אתה בדרך הנכונה לברוא אומנות חדשה. כי אז מצאת את מה שתוכל לברוא ממנו אומנות חדשה. כי אז מצאת את מה שתוכל לברוא ממנו אומנות חדשה. עליך להתחיל. התיאטרון, כפי שעיני רואות, עוד צריך למצוא את החומר הזה.

איל לי צורך לחקור או להציג לעולם את החיים שאנו כה אוהבים, ובוודאי לא בצורה שבלונית. אני שואף להעלות על הבמה את יופיו של עולם מדומה, לתפוס בין אצבעותיי צלה של רוח, שקרויה מוות. אומרים: הדברים המתים קרים הם. אבל אני לא יודע – לי הם נדמים לפעמים רבות חמים וחיים יותר מאשר הגברים והנשים, מהם ערינו מלאים.

נפוליאון היה אומר, כך אומרים: בחיים יש הרבה דברים שהאומנות חייבת לדלג מעליהם, הרבה ספק והססנות, ואת כל אלה צריך להשמיט בהצגת הגיבור. אותו אנחנו צריכים לראות כמו פסל, שעליו לא רואים עוד את החולשה ואת הרעידה של הבשר.

השחקן צריך לפנות את מקומו בתיאטרון ומקומו ייתפס על ידי דמות חסרת חיים – אנחנו קוראים לה מריונטת העל, עד שתמצא לעצמה שם טוב יותר. המריונטה הנה צאצא של פסלי האבן במקדשים העתיקים: צלם אלוהים. עלינו ליצור שוב את צלם האלוהים הזה, וכיוון שאיננו מרוצים מבובות המריונטה, ליצור את מריונטת העל. מריונטת העל לא תתחרה בחיים, היא תתעלה מעל החיים. הדגם שלה איננו האדם בשר ודם, אלא הגוף בחרגון (trance). היא תתעטף ביופי שדומה למוות, ולמרות זאת תקרין רוח חיה.

תרגום: אורי שני

 

תרגום: אורי שני

גורדון קרייג (בעצם אדוורד גורדון קרייג, 1872 באנגליה – 1966 בצרפת) היה שחקן ובמאי, אך התפרסם בעיקר כמבקר והוגה תיאטרון.

.

ز

//

להגיב

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: