Skip to content

אווה מריה בורר: דו"ח אדם וחווה

שורשים היסטוריים לספר בראשית

אני גדלתי על ספר בצבע תכלת, שני כרכים, שמספר בשפה פשוטה, לילדים, את סיפורי התנ"ך. אהבתי במיוחד את הכרך הראשון, סיפורי בראשית. כשגדלתי, התחלתי לקרוא את המקור, את התנ"ך, ועד היום זהו ספר אהוב עלי ביותר. כיוון שכבר בגרתי, גם התחלתי לשאול שאלות, למדתי קורס ב"קריאה פמיניסטית" ואף כתבתי מדרש משל עצמי לסיפור אביגיל ומחזה על שלושה סיפורים, שיש ביניהם קשר גנאלוגי ותמטי.

עד כמה שאני יודע, רוב הספרות העוסקת בחקר היסטורי של ספרי התנ"ך, מתמקדת בספרים שנכתבו מאז כיבוש הארץ, ובעיקר מלכי ישראל ויהודה.

והנה, לפני שנה, נתקלתי בספר שבעיניי הוא המהפכני ביותר שקראתי בתחום חקר התנ"ך.

הרקע לכתיבת הספר לא חשוב לספר, אבל הוא מעניין כשלעצמו: אווה מריה בורר נולדה לתוך משפחה שהתנצרה זה מכבר (יש ויכוח מתי בדיוק), דוד שלה היה המשורר המפורסם רודולף בורכרדט, והיא ואחיה הצטרפו כולם בשנות העשרים, בנעוריהם, למפלגה הקומוניסטית. כשעלו הנאצים לשלטון, שלחה המפלגה את אווה לפעילות מחתרתית בדרום גרמניה, שם היא נתפסה, ולמזלה הרב, בעוד קומוניסטים רבים אחרים נשלחו למחנות ריכוז, היא נשפטה בבית משפט ונשלחה לכלא. למעשה זה כנראה הציל את חייה. היא היתה בסכנה כפולה: כקומוניסטית, וגם מבחינת הנאצים, כיהודיה. שנתיים וחצי היא ישבה בכלא, ומיד אחרי שחרורה, היא הצליחה לברוח לשווייץ, שם חיה כל החיים, הפכה לעיתונאית מפורסמת ולעורכת ראשית של שבועון הנשים הראשון בשווייץ. במשך השנתיים וחצי שבו היא היתה בכלא, היו החברים מביאים לה ספרים, שהנהלת הכלא היתה לוקחת ממנה, כעבור זמן קצר, אבל היה ספר אחד, שהותירו אצלה: התנ"ך. הרעיונות הבסיסיים לספר מעורר ההשראה הזה, שאותו כתבה הרבה שנים לאחר מכן ושאודותיו אני רוצה לספר, נולדו בכלא הגרמני, אחרי שהנאצים כבר עלו לשלטון.

לדבריה, הפסקה שהציתה את הרעיון היו ארבעת הפסוקים הראשונים בפרק ו' בספר בראשית: " וַיְהִי כִּי-הֵחֵל הָאָדָם, לָרֹב עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה; וּבָנוֹת, יֻלְּדוּ לָהֶם.  ב וַיִּרְאוּ בְנֵי-הָאֱלֹהִים אֶת-בְּנוֹת הָאָדָם, כִּי טֹבֹת הֵנָּה; וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים, מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ.  ג וַיֹּאמֶר יְהוָה, לֹא-יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם, בְּשַׁגַּם, הוּא בָשָׂר; וְהָיוּ יָמָיו, מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה.  ד הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ, בַּיָּמִים הָהֵם, וְגַם אַחֲרֵי-כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל-בְּנוֹת הָאָדָם, וְיָלְדוּ לָהֶם:  הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם, אַנְשֵׁי הַשֵּׁם. "

התזה המרכזית של אווה מריה בורר: ספר בראשית אינו מיתולוגיה, כמו שאנו מכירים מהתרבות המצרית, היוונית, הגרמנית וכו'. למעשה זהו ספר היסטורי. נכון, יש בו התרחשויות אל-טבעיות, אבל אלה סמלים לאירועים היסטוריים ולא לאגדות. הדברים שאני אומר עכשיו בקיצור, חוטאים לספרה, כי הוא מבוסס על עשרות רבות של ספרים ומחקרים, ואני אנסה לתמצת כאן בכמה משפטים משהו שיישמע, בצורה המתומצתת הזאת, הזוי לחלוטין, אבל אני מבטיח לכם: מאז שקראתי את הספר הזה, לפני שנה, אני לא מצליח להשתחרר מהתחושה העמוקה, שבורר צודקת.

ובכן, אעשה את הקפיצה, ואציג לכם את ממציאה: אדם ובני-אדם לא היו הייצורים הראשונים מסוג הומו ספיאנס, אלא בני-האדם הראשונים, כלומר הם היו עם, כמו שהיו עמים אחרים. בני-אדם אלה הם כותבי ההיסטוריה הראשונים, אך הם לא היו חופשיים, הם עבדו בשביל עם אחר. מי ששלט בבני-האדם, כונו על-ידי בני-האדם אלוהים ומלאכים, כיוון שהם היו, מבחינת בני-האדם כל-יכולים, בעלי כוח בלתי מוגבל. ואיך הגיע העם השולט הזה למעמד שכזה? כי הם היו מפותחים מבחינה טכנולוגית הרבה מעבר לכל מה שהיה קיים באותו הזמן. אך מי הם באמת היו, האלוהים והמלאכים, אם הם באמת היו קיימים, מבחינה היסטורית?

התנ"ך מפרט על כל העמים שהיו קיימים לאורך ההיסטוריה, באיזור המזרח התיכון, באגן הים התיכון, ובאסיה. יש רק עם אחד, שהוא לא מדבר עליו בכלל, שלא קיים בכלל בתנ"ך, וזה די תמוה, כי כיום אנו יודעים שהם היו כנראה התרבות האנושית הקדומה ביותר, בעלי יכולת תרבותית וטכנולוגית ששום עם אחר לא הגיע אליו: השומרים. השומרים המציאו את הגלגל, את הכתב היתדות, את בתי המשפט והרבה דברים נוספים בתחומי המדע. במחקר מעמיק ומפורט מגיעה בורר למסקנה החד-משמעית, שאלוהים והמלאכים היו השומרים, שאת שמם האמיתי היה אסור לבני-האדם לבטא.

Alab1443_intext

איזור התרחשות הדרמה, לפני 5700 שנה, כן, כן, התאריך הוא מדויק! איזור ההתרחשות הוא דרום-ארם-נהריים, כיום, עדיין, דרום-עיראק. האיזור הזה היה איזור ביצות, וכשבאו השומרים, הם בנו סכרים וייבשו בכך את הביצות והפכו את האיזור לגן-עדן. הסכרים האלה היו גבוהים מאוד, ולבני-האדם היה אסור לעלות אליהם. שם למעלה ישבו האלוהים ובני-האלוהים והמלאכים. "בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ. " כך זה התחיל. לאלוהים, אלוהי-צבאות, היו מלאכים, שהיו מחולקים לקבוצות שונות. כמו שיש בצה"ל חיילות שדה, וחייל האוויר, וחייל הים, ומודיעין, גם המלאכים התחלקו למחלקות שונות. האלוהים ישבו ברקיע השביעי, ועל כל רקיע שמרו מלאכים. לא היה לבני-האדם כל סיכוי להגיע לרקיע השביעי.

כפי שכבר כתבתי, זהו ספר מעמיק, מלא בפרטים על כל דבר כמעט בספר בראשית, ולא אוכל כאן לתאר את הכל. כאמור, הטענה של בורר היא מהפכנית. אולי זאת הסיבה, שרובם מעדיפים להתעלם ממנו. אני חושב, שהיה נכון יותר, גם למי שחושב שבורר טועה, ובמיוחד בשבילו, לקרוא את הדברים בעיון, ולהפריך אותם, אם הוא יכול.

ולמי שלא קורא גרמנית: אני אשמח לתרגם את הספר, אבל אני רק בן-אדם, ואין ידי משגת להגיע אל המו"ל היושב במרומים, שיממן את התרגום….

Gudea_of_Lagash_Girsu

Doc5_image007

להגיב

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: