Skip to content

חילופי מגדר בתיאטרון היפני העכשווי

תוכן עניינים

0.     מבוא                                                 3

  1. "היא כבר אשה!"                                  5
  2. על חילופי מגדר בתיאטרון                     12
  3. ONNAGATA : האשה האידאלית        16
  4. 7 דוגמאות                                         19

4.1                                "מלכת יפן": מיווה אקיהירו                           19

4.2                                ססאי איסוקה                                           22

4.3                                הוורד מוורסאי – תיאטרון הטקרזוקה               28

4.4                                אליזבת                                                  31

4.5                                דיוניסוס 1981                                          32

4.6                                "חדר הלבשה", הצגה ודיון                           35

4.7                                Yasumasu Morimura                               37

  1. סיכום                                                        41
  2. בבליוגרפיה                                         44

0. מבוא

לא מצאתי בשום מקום מושג עברי ההולם את הביטוי האמריקאי "cross-dressing", זהו ביטוי בן שלושים שנה בסך הכל. לכן תרגמתי אותו בעצמי: "חילופי מגדר". לכן, בכל מקום בעבודה, שמופיע המושג "חילופ מגדר", דעי לך, שהכוונה היא ל-"cross-dressing".

כמו כן, אני נצמדתי לשימוש במושג מגדר על אף שאיני בטוח, שאני מאמין בו.

עד לתחילת המאה העשרים חילופי מגדר היו ענין לגיטימי לחלוטין, במסגרת מוסכמות מסויימות, כמו בתיאטרון האליזבתני לדוגמא, ורק במאה השנים האחרונות התופעה החלה לעניין רופאים, והם קראו לה "טרנסבסטיזם". בעבודה זו אני מתייחס לחילופי המגדר על הבמה ולא "בחיים", ולכן איני סוקר את הספרות הרפואית בנושא.

על הפן הרפואי אפשר לקרוא אצל סטולר (Stoller 1968), העניין שלי אינו רפואי, אלא חברתי-אומנותי.

הפרק הראשון ידון בשאלת ה"מגדר", שאלה שחוותה תפניות רציניות בשלושים השנים האחרונות. הפרק השני יעסוק בחילופי מגדר על הבמה באופן כללי, השלישי בתיאטרון הקבוקי, אחת מצורות התיאטרון, בה מופיע חילוף מגדר באופן ממוסד ומוסכם.

הפרק הרביעי הוא הפרק המרכזי, ובו אדון בשבע דוגמאות שונות, עכשוויות של חילופי מגדר יפניות. לבסוף: סיכום, וביבליוגרפיה.

אני רוצה להראות דרך הדוגמאות שאני מביא, שההתמודדות עם הגדרות מגדריות מביאה את התיאטרון היפני (ואת התרבות היפנית בכלל) להתמודדות עם הקשר התרבותי עם המערב. טענה זו מתבססת בין היתר על הדימוי הנשי, שיש למזרח בעיני המערב (Said 1979). דימוי, שלא נעלם, כמובן, מתודעת מעצבי התרבות באותו המזרח. המפגש עם המערב, במאה וחמישים השנים האחרונות (לפני זה הייתה יפן סגורה בפני המערב במשך תקופה ארוכה) האיץ מחשבה מחודשת על ההגדרות המגדריות, הגדרות שהיו נוקשות מאוד לפני כן.

לא ארחיב בעבודה זו על הבינתרבותיות או הסינקרטיזם בתיאטרון, שהיו יכולים להוות בסיס מוצק יותר לבסס את הטענה שניסחתי פה. כתבתי על-כך עבודה אחרת, ואני רוצה להפנות את הקורא המעוניין לכמה עבודות מעניינות בנושא:

Pavis1992; Horn 1998 ; Chin 1992;  Brook 1989;  Barba 1979,1985,1998 ; Balme1995 .

להגיב

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: