Skip to content

חברות

חברוֹת

קומדיה במערכה אחת

מאת דניאל הו

.

שלוש החברות:

דֶבּורה

רֶבּקה

מרים

.

מקום: ישראל, מדבר בנגב. ברקע: הרים, בקדמת הבמה בצד שמאל: ג'יפ ישן. זמן: אחר הצהרים,

דֶבּורה ישובה על גבי קנקן מים מפלסטיק, מרים מתאפרת במראה הצדדית של הג'יפ, רֶבּקה חוקרת סלע.

 .

שהיה ארוכה.

מרים: אולי הבעיה במצבר…

דֶבּורה: אמרתי כבר עשר פעמים: זה לא המצבר!

רֶבּקה: (צועקת) זהב! זהב! מצאתי זהב!  … תראו! (אוחזת במשהו ביד ורצה איתו לעבר שתי האחרות, פתאום נעצרת ומחילה לחפש: היא איבדה את "זהב" שלה.) אוי לא! – איפה זה… ?

דֶבּורה: (מגלגלת עיניים) אני חושבת, זה הקרבורטור! – הרעשים המוזרים קודם.. זה היה הקרבורטור.

מרים: ו – את יכולה לסדר את זה?

דֶבּורה: מה, אני נראית לך מכונאית רכב? וחוץ ראיתי כרגע, שאין לנו בכלל כלים?

מרים: אין לנו כלים?

דֶבּורה: לא.

מרים: ובשביל זה אנחנו משלמות 300 שקל ליום?

דֶבּורה: נכון: בשביל זה אנחנו משלמות רק 300 שקל ליום! אני הייתי מעדיפה להוסיף עוד מאה, אז לא היינו תקועות בג'יפה הזאת!

מרים: אילו היה פה לפחות שלולית של ג'יפה…!

רֶבּקה: איזה חרא! … זה לא יכול להיעלם ככה! (ממשיכה לחפש)

מרים: אז עכשיו אני אשמה, מה?

דֶבּורה: לא אמרתי את זה! רק ציינתי – לאור הנסיבות – שהייתי מעדיפה להוציא מאה שקל יותר, מאשר להירקב במדבר בצילה של הגרוטאה הזאת!

מרים: אתן החלטתן פה אחד, שאני אנהל את קופת החופשה! אני רק ניסיתי לחסוך! אני לא מבינה במכניקה; זה התחום שלך. אם את ידעת, שהגרוטאה הזאת תתפרק לנו כבר ביום הראשון, אז היית אמורה להזהיר אותנו! אבל את לא הזהרת אותנו!

דֶבּורה: בטח שכן.

מרים: את לא!

דֶבּורה: אני כן! אבל את נתת ליפיוף החלקלק שלך לסובב אותנו על האצבע!

מרים: מקנאת?

דֶבּורה: בקרפדה המגעילה הזאת?

רֶבּקה: אולי אני אמצא את זה אחר כך. אני אף פעם לא מוצאת דברים, אם אני מחפשת אותם; אני מוצאת אותם – אם בכלל –  תמיד, כשאני מפסיקה לחפש אותם!

מרים: את כרגע אמרת בעצמך: יפיוף! וזה שהוא בחור נאה במיוחד, על זה את הרי לא רוצה להתווכח, נכון?

רֶבּקה: אני פשוט עוזבת את זה עכשיו…

דֶבּורה: בחור – , הרומאו יד שניה המזדקן הזה?

מרים: לכל היותר בן 35, בגיל הזה הגברים רק מתחילים להיות מעניינים!

דֶבּורה: בכל זאת הוא עבד עלינו!

מרים: פה הוא בטח לא!

דֶבּורה: למזלי, אותו לא הייתי יכולה לסבול פה בשום פנים!

רֶבּקה: לפעמים יש לי כזה מזל ביש!

דֶבּורה: מה?

רֶבּקה: עד שאני כבר מוצאת פעם חתיכת זהב!

דֶבּורה: איזה זהב?

רֶבּקה: נו, זה שאיבדתי!

דֶבּורה: מתי?

רֶבּקה: כרגע! שם. רציתי להראות לכן אותו, ופתאום – איננו!

דֶבּורה: זהב?

רֶבּקה: נו כן!

דֶבּורה: כאן?

רֶבּקה: בדיוק שם! – אבל איבדת פעם מטבע בחוף ים? את לא מוצאת אותו יותר בחיים… ועוד במדבר!

דֶבּורה: חתיכה אמרת?

רֶבּקה: נו טוב, חתיכונת, אפשר לומר גרגיר  … בערך כך.. נגיד ככה!

דֶבּורה: ועכשיו – הוא איננו?

רֶבּקה: נעלם!

דֶבּורה: מרים, כמה מעלות חום יש לנו?

מרים: איך אני אמורה לדעת?

דֶבּורה: תסתכלי במד-חום בג'יפ!

מרים: (עושה כך) 42 מעלות.

דֶבּורה: ברור לגמרי! רֶבּקה, את יושבת עכשיו קצת בצל!

רֶבּקה: לאיזה צל את מתכוונת?

דֶבּורה: או אלוהים, אפילו צל אין לנו כאן! – אז שבי ושתי קצת מים!

רֶבּקה: אבל אני בכלל לא צמאה עכשיו.

דֶבּורה: את לא רוצה שנעזור לך!

מרים: מה קרה לרֶבּקה?

דֶבּורה: אני חושבת, היא חטפה איזה זעזוע! היא רואה זהב בכל מקום!

מרים: זהב?

רֶבּקה: לא בכל מקום! – רק החתיכה הזאת! – מרים, זה היה ביד שלי לפני רגע! באתי משם: ככה וככה ופה פתאום זה התגלץ' לי  … או שזה היה כאן … ?

מרים: בתור שרת האוצר אני מתייחסת בכל הרצינות למקרה!

דֶבּורה: רֶבּקה – מדדה במדבר – ומוצאת זהב?

רֶבּקה: אנחנו בארץ הקודש, אל תשכחי! פה הכל אפשרי!

דֶבּורה: חפשי, חפשי, אל תתעסקי עם הבעיות שלנו, חפשי בשקט!

רֶבּקה: אין, טעם, אני מכירה את עצמי! אני פשוט מתעלמת.

דֶבּורה: בהתעלמות את באמת אלופה! – הגיע זמן, שנחשוב איך אנחנו מתקדמות מפה, לפני שיהיה חושך!

מרים: לילה במדבר – אז מה? מה כבר יכול לקרות?

דֶבּורה: אנחנו יכולות למות מצמא למשל.

מרים: אבל אנחנו הרי לא בסהרה! בטח יבוא מישהו מתישהו ויעזור לנו.

רֶבּקה: לא הייתי בטוחה כל-כך; משה הסתובב פה במשך ארבעים שנה, ללא כיוון, סתם, אל תשכחי!

דֶבּורה: זה היה בסיני!

רֶבּקה: בדיוק.

דֶבּורה: ואנחנו לא בסיני!

רֶבּקה: לא?

דֶבּורה: לא.

רֶבּקה: אלא?

דֶבּורה: בנגב.

רֶבּקה: באמת.. ומה הגודל של הנגב?

דֶבּורה: מספיק כדי להתייבש.

מרים: מספיק להכניס אנשים להיסטריה!

רֶבּקה :  (צועקת, כיוון שמצאה משהו)

מרים: (שבדיוק הייתה עסוקה בלהתאפר בריכוז רב, מצטמררת) רֶבּקה, יא פרה! תראי, מה עשית!

רֶבּקה: מצאתי, מצאתי!

דֶבּורה: תביאי! (בודקת את ה"זהב") מייד אין ד'פאן…

רֶבּקה: מה?

דֶבּורה: (מושיטה לה את ה"זהב") סז'ונרה!

רֶבּקה: (בודקת) מוזר! (מעיפה את זה אחורה) היפאנים האלה! –  בכל מקום הם נדחפים!

דֶבּורה: אז מה?

מרים: תשאירו לי: אני נעמדת בכביש, והראשון עוצר לי!

דֶבּורה: נהדר!

רֶבּקה: ואת חושבת, בנגב אפשר ממש להתייבש?

דֶבּורה: אפשר למות מצמא בכל מדבר.

רֶבּקה: אבל מים יש לנו מספיק, לא?

מרים: עשרים ליטר. אם כל אחת מאתנו צורכת שני ליטר מים ביום…

דֶבּורה: התכוונת בשעה!

מרים: וגם צריך להתרחץ!

דֶבּורה: פה לא מתרחצים!

מרים: עדיף להתייבש מלהתלכלך!

רֶבּקה: עשרים חלקי שלוש…

מרים: מספיק ליומיים.

רֶבּקה: נו טוב..

דֶבּורה: העיקר, את מאמינה לחשבון שלך!

מרים: מה יכול כבר לקרות? מבחינה גיאוגרפית ישראל היא בדיחה – והנגב בכלל, זה בקושי מדבר!

דֶבּורה: אז מה זה, אם לא מדבר?

מרים: נו, מין… (רואה משהו רחוק) הנה, הגיעה הגאולה! אני חושבת, זה אוטובוס. (שהיה) מוזר…

דֶבּורה: רק ענן אבק זה היה… במצב משברי אסור לאבד את הראש. אני מציעה, שאחת מאתנו תנהל את הקצבת המים. – מישהו מתנגד?

מרים: טוב.

רֶבּקה: מצדי.

דֶבּורה: ומי יהיה אחראי?

מרים: טוב, את כבר יושבת עליהם!

דֶבּורה: החלטה פה אחד: אני אחראית לקצבת המים.

רֶבּקה: מה זה אומר, שאני צריכה לשאול רשות ממך כל פעם, שאני רוצה לשתות מים?

דֶבּורה: אני מעריצה את המוח האנליטי שלך.

מרים: את יכולה להיות אחראית על המזון, ככה גם לך יהיה מה להתעסק איתו.

רֶבּקה: רעיון מצוין!

דֶבּורה: אני מביאה את המפה. (הולכת לג'יפ ומחפשת)  איפה היא? איפה המפה שלנו!

מרים: שוב פאניקה: אני חושבת, את לא מסוגלת בלי זה! את פשוט אוהבת פאניקה! (שרה) פאניקה, את אהובתי…

רֶבּקה: הייתי רוצה לדעת, מה הגדול של המדבר הזה!

מרים: בערך כמו הערבה של Lueneburg .

דֶבּורה: אפשר למות מצמא גם בערבה של לונבורג.

רֶבּקה: ומה הגדול שלה?

מרים: במטרים רבועים?

רֶבּקה: כן.

מרים: למה?

רֶבּקה: שיהיה לי מושג, איפה אני נמצאת.

.

.

 

לקבלת הטקסט כולו, נא לכתוב ל-  abumidian@riseup.net

תמונות מהפקת הבכורה (הגרמנית):

"FREINDINNEN"

freindinnen_image003

freindinnen_image004

משחק: (משמאל לימין)
Leonie Adam, Christine Kutschera, Uta Dänekamp
Musik: Willie Jakob
Regie: Daniel Haw

בשנה שעברה הועלה המחזה שוב, בתיאטרון Gamaschentheater , וההצגה רצה עדיין.  ליהוק:

Stephanie Hoffmann, Petra Kipp, Doris Trimpop

http://www.jewish-theatre.com/visitor/article_display.aspx?articleID=729

//

להגיב

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: