Skip to content

שחרור 2 – דינה

הדמעות של דינה (שם בדוי) הפתיעו אותי. ראשית, כי לא חשבתי שהיא תבכה בפניי. אני הזר, הישראלי, הגבר, המבוגר יותר. היא המצריה הקופטית, בתוך סיפור האהבה שלה המסובך.

בפעם הראשונה ראיתי אותה בחדר המעופש של כמאל (שם בדוי), וכשהיא נכנסה לחדר, היא נראיתה כל-כך לא שייכת, כמעט לא מציאותית. היא הייתה מטופחת, יפהפיה, כאילו גזרו אותה מאלבום. ופה הכל היה מלוכלך ומסריח. כשהייתי מביט מהחדר לצד השני של החצר הפנימית, ראיתי מולי אישה זקנה, נבולה, רחל שמה, אחת היהודיות האחרונות של "חארת אל-יהוד", שכונת היהודים שבלב ח'אן אלח'לילי. בחדרי השכונה חיפשו עכברושים את מזונם, וכמובן הביוב זרם בסמטאות. ופתאום נכנסת דינה. זוהרת!

זה גם היה מפתיע מאוד לראות אותה שם, אחרי הסיפור שסיפר לי כמאל. חשבתי שהוא לא ייראה אותה יותר לעולם.

זה היה סיפור אהבה גדול. כמאל הכיר את דינה באוניברסיטת קהיר, שם למדו שניהם, אבל הקשר ביניהם נידון לכישלון מראשיתו, כי כמאל מוסלמי, ודינה קופטית. המשיכה ביניהם לא הרפתה בגלל זה, אבל הם רבו ונפרדו וחזרו כל שני וחמישי. הייתי שם רק שבוע, והם הספיקו לריב ולחזור פעמיים, ואפילו בילינו יחד יום יפה באלכסנדריה.

זה היה בשיא החום של יולי. כעבור שלושה חודשים, כשחזרתי לקהיר באוקטובר, ונשארתי שם תקופה ארוכה, הודיע לי כמאל, שהם נפרדו סופית. לא הייתי כל-כך פנוי, כי רציתי להתרכז בלימודים, אבל בהמשך סיפר לי כמאל בעברית המיוחדת שלו, מעורבבת במצרית, מה קרה. בלילה ארור אחד הלכה דינה למסיבה והשתכרה לגמרי. היא שכבה עם בחור ("כן, כן, אני יודע מי זה"), ולמרבה הזוועה גם נכנסה מזה להריון. אני שאלתי את עצמי, האם היא היתה כל-כך טיפשה? האם היא בעצם לא נשרה מאלבום תמונות, אלא מתוך טרגדיה, והיא הובילה את עצמה לסוף מר ונורא, בכוונה תחילה? אבל כמאל כבר המשיך בסיפור. בשיא הטבעיות הוא הסביר לי, איך הוא, כמאל, מימן את ההפלה, על אף שהגבר הזה בעל אמצעים הרבה מעל ליכולותיו של כמאל, שלא לדבר על כל יתר ההיבטים! "אבל זהו, עכשיו זה נגמר."

אולי מוטב כך. עבור שניהם. שניהם יימצאו את הפרטנר המתאים, שלא ייקרע אותם נפשית וגופנית לגזרים. במשך כמה ימים הגיתי בהם, בעודי הולך ברחוב, רואה גברים, שהולכים מחובקים ונשים מחובקים, אך לעולם לא גבר ואישה במגע ישיר. אבל הסקרנות כירסמה בי. הייתי חייב לדעת מה קרה שם!

מאז יולי שמרתי אצלי את מספר הטלפון של העבודה של דינה. לא יכולתי להתאפק. היא עבדה קרוב למקום לימודיי בסחפיין, במערב העיר, ונפגשנו כמה פעמים. פעם אחת היא גם הביאה אותי אליה הביתה, היא גרה עם הוריה בשכונה קופטית ענייה בדרום קהיר, בולאק אלדכרור. מבלי לדעת שאני נפגש עם דינה, הזהיר אותי כמאל מפניה: "היא נחש! היא עוקצת!" למה הוא מזהיר אותי? האם הייתה בשלב כלשהי משיכה מצידי? בטוח! קליאופטרה היפה שנגלתה לעיני בתוך הרפש והעוני של קהיר. קליאופטרה המושכת, שמפילה ברשתה גברים ללא אבחנה. כן, אין ספק, היא פעלה עלי את פועלה. אבל יותר מכל הכניעו אותי דמעותיה!

דינה היתה אישה, אמנם צעירה, אך בהחלט בשליטה. תמיד ראיתיה בלבוש מוקפד, מאופרת ומבושמת. לא משנה, אם פגשתי אותה במשרד הנסיעות, שם עבדה, או בבית קפה, או שהלכנו אל בית הוריה, בכל מקום היא נראיתה איכשהו בולטת מעל פני הרקע.

"כמאל כל-כך אוהב אותי, שזה חונק אותי. הייתי זקוקה לאוויר, לצאת. כמאל הוא גבר קנאי, שכל תנועה שאני עושה מיוזמתי, מעליבה אותו. ואחרי שאני שוכבת עם מישהו אחר – טוב, בסדר, זה באמת לא היה כל-כך חכם, ועוד להיכנס ממנו להריון!! – אחרי זה הוא עוד משלם לי את ההפלה!" רציתי לחבק אותה, כי הבנתי היטב את הדמעות שבאו מהמצוקה הזאת, אבל חששתי מצד אחד לחנוק אותה בעצמי, ומצד שני ליפול באיזו רשת של קוסמת המזרח הבוכייה.

פעם אחת עוד ראיתי אותם יחד: ערכתי בקהיר את סדר הפסח המיוחד ביותר שהיה לי בחיי. איך חוגגים את יציאת מצרים במצרים? זה היה הסדר הכי לא כשר, והכי נכון בו-זמנית. חגגנו את השחרור מעבדות לחירות, ואין ספק שנוכחותם המשותפת של כמאל ודינה תרמו הרבה לחוסר הכשרות של הסדר הזה, והיו בכל זאת סימן ברור לשחרור.

.

.

Doc5_image002

//

//

//

להגיב

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: