דילוג לתוכן

אובו המלך

הדמות הראשית, פרנסואה אובו, גם אבא אובו, ואחר-כך אובו המלך, הוא קצין של מלך ונצסלס, מעוטר בעיטור הדרקון האדום של פולין, מלך ארגון לשעבר, רוזן סנדומיר, אחר-כך מלך פולין, דוקטור לפתהפיזיקה.  הוא פרימיטיבי, מוג לב, ורוצה את כס השלטון. אשתו, אמא אובו, מסיתה אותו לזכות בכס המלכות על-ידי רציחת המלך ונצסלס הטוב ומשפחתו. הוא עושה זאת בעזרת המפקד בורדור וקציניו, והוא מחליט להתעשר על-ידי הוצאה להורג של כל בני האצולה ופקידי המדינה. חוץ מזה הוא מעלה מסים בגבהים בלתי אפשריים. או אז מתמרד בורדור נגדו וחובר לצאר הרוסי אלקסיס. בזמן המלחמה של צבא פולין נגד צבא הצאר, מצליח יורש העצר החוקי בוגרלה להפיל את אמא אובו, לא לפני שזו גונבת את קופת המדינה. צבא הצאר מנצח, אך אובו מצליח להימלט עם אשתו לצרפת. בדרך הם עוברים ליד אלסינור.

המחזה הוא כמובן קודם כל פרודיה על "מקבת", אבל גם אלמנטים של "המלך ליר", "ריצ'ארד השלישי" ו"המלט" נמצאים בו. סגנון המחזה הוא בהשפעת ה"גרן גיניול" הצרפתי, והוא יוצא בחריפות נגד הראליזם שכבש את התיאטרון בסוף המאה ה-19. למעשה הוא בישר את תיאטרון האכזריות ואת תיאטרון האבסורד. שפת הבמה מלאה בניבולי פה, ומלים שאין להן מובן. הציירים פיקאסו וחואן מירו הושפעו גם הם מהמחזה.

בזמנו הפך המחזה לציר שסביבו התפתחה תרבות שלימה, כמו שהיום יש סרטים, שנקראים CULT, בגלל מה שהם גורמים.

מודעות פרסומת
%d בלוגרים אהבו את זה: