פגישה בארמון

פגישה בסנלי

ז'ורז' נשוי לאשה עשירה, ונישואין אלה מפרנסים הן את הוריו של ז'ורז' והן את זוג חבריו, שהחצי הנשי, ברברה,  גם הייתה המאהבת שלו בעבר. עכשיו הוא מתכוון להתגרש ולעזוב את כולם עם בחורה חדשה בשם איזבל. אבל תוך כדי ריב עם אשתו הוא נפצע.

מערכה רביעית

אותה תפאורה. [סלון רוקוקו.] ברברה ואיזבל עומדות [עם הגב לקהל] ללא ניע לפני דלת חדר האוכל הפתוחה [בעומק הבמה]. נראה שהן מחכות למשהו. בעלת הבית מופיעה, נושאת קערה ומטליות.

בעלת הבית: זה עוד מעט נגמר. הרופא אומר, שהפצע שטחי מאוד. (יוצאת)

ברברה: את חושבת, שזה כואב לו מאוד?

איזבל: קצת, אני חושבת.

ברברה: לא הייתי רוצה שייכאב לו.

איבל: זה לא נורא כל-כך…

ברברה: את לא רועדת, את, הה? יש לך הרבה אומץ. גם לו יש הרבה אומץ, אבל הוא גם נורא חמוד. (רגע.היא מביטה בה. פתאום היא שואלת: ) את לפחות אוהבת אותו?

איזבל: למה את שואלת את זה?

ברברה: את כל-כך שקטה… הוא אוהב אותך, את יודעת. הוא שיקר לך קודם. הוא מחפש אחריך מאז ומתמיד.

איזבל מושכת בכתפיה.

איזבל: מה את יודעת על זה?

ברברה: (בעדינות, עם חיוך קצת עצוב) אני מכירה אותו היטב.

איזבל: (אחרי רגע) את היית המאהבת שלו, נכון?

ברברה: אני, במקומך, לא הייתי שואלת יותר שאלות. את יודעת, שהוא אוהב אותך, מה זה משנה לך, מה היינו בשבילו לפני כן?

איזבל: את צודקת, זה לא איכפת לי.

ברברה: הוא היה כל מה שאת לא אוהבת… כל מה שהוא לא יהיה יותר, אם הוא יוכל לעזוב איתך מחר..

איזבל: את עדיין לא בטוחה שהוא ילך איתי?

ברברה: עוד לא, לא. יש לי עדיין סיכוי בשבילי. סיכוי אחד קטן שחור לגמרי, שאיני יכולה לומר לך…

איזבל: את חושבת שאת מפחידה אותי עם הסיכוי הקטן שלך?

ברברה: אוה! אני לא מתכוונת להפחיד אותך….

איזבל: את תנסי לעקב אותו, אני יודעת. את תנסי לדבר איתו תיכף.

ברברה: לא, אני לא אנסה.

איזבל: זה יהיה די מפתיע אם תתני לו ללכת בלי לעשות דבר!

ברברה: האחרים ינסו אולי, לא אני. אין לי עוד מה לומר לו.

איזבל: זה משעשע אותך להרגיש שאת נותנת לי אותו?

ברברה: אה! לא. אני לא מהסוג של ה"קדושים". וחוץ מזה, את הז'ורז' שלי אני לא יכולה לתת לך. את הז'ורז' שלי את לא היית רוצה בכלל.

איזבל: את חושבת?

ברברה: אני בטוחה בכך. הוא לא בחור כל-כך טוב, הז'ורז' שלי. הוא כל מה שאת כנראה שונאת. הוא עצוב, הוא לעולם לא בטוח בשום דבר,, לעולם… הוא לא הוגן… הוא אכזרי.

איזבל: את משקרת.

ברברה: כן. גם הוא. הוא שקרן. הוא קובע פגישות, ואחר-כך שוכח לבוא. הוא לא מקיים הבטחות אף-פעם. הוא זול, גס, הוא המוני… את רואה, הוא בחור משונה, הז'ורז' שלי.

איזבל: מה זה נותן לך, לומר לי דברים רעים עליו?

ברברה: (מחייכת) אלה לא דברים רעים… אני אהבתי אותו ככה. (רגע. הן מביטות זו בזו.)

איזבל: (פתאום) את מתעבת אותי, נכון?

ברברה: לא. זה מצחיק. אני תיעבתי אותך בכל מאודי, בהתחלה, כאשר חיפש אותך בכל מקום, מבלי להכירך… אבל, כנראה בזבזתי את כל השנאה שלי; עכשיו, אחרי שמצא אותך, אני כבר לא שונאת אותך.

איזבל: אני מתעבת אותך.

(נכנס הרופא.)

…