הקרוסלה בגן קרשינסקי

deutsche Version dieses Textes

אבא, אתה זוכר את הקרוסלה בגן קרשינסקי? אני הייתי בת 3, או פחות, אבל אני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול. היינו שם כמה פעמים, ובפעם האחרונה זה היה בחג הפסחא, ומאחורי החומה היתמר עשן, ונורו יריות, והיו פיצוצים. ואני שאלתי אותך מה זה? ואתה אמרת: חג היום, זה זיקוקי די-נור. וכשהיית בשליחות בפראג, והייתי בת 12, אבא, שאלתי אותך מה הם עשו, סלנסקי, וקלמנטיס, ומרגוליוס, וכל האחרים? אמרת שהם בגדו במדינה ובסוציאליזם ובסטלין, והבנתי שכבר אין טעם שאשאל אותך איך באים ילדים לעולם. וכשהייתי בת 16, כבר ידעתי בעצמי מה עושים, ואימרה נאג' ניסה לייסד סוציאליזם אנושי בהונגריה, וכבר לא שאלתי אותך, רק הבטתי בך, ניסיתי ללכוד את העיניים שלך, אך הן ברחו ממני מסוף אוקטובר ועד סוף השנה.

כשהצבא הפולני השתתף בדיכוי האביב של פראג, כבר הייתי בעצמי בגיל שהיית אתה, כשהיינו בגן קרשינסקי, מול הגטו הבוער, וחבר שלי, ריצ'רד סיבייץ, שרף את עצמו למוות במחאה על הטבח ברחובות פראג.

אני מעולם לא לקחתי את בתי לקרוסלה, אבא, ולא ידעתי למה. תמיד רציתי, כי אני זוכרת את הקרוסלה הזאת בגן קרשינסקי היטב, בגדה המערבית של הוויסלה, וזה היה כיף, אבא. איכשהו תמיד משהו מנע ממני לקחת את בתי לקרוסלה.

היום אני בת 73, ואולי הגיע הזמן שאקח את הנכדה שלי לקרוסלה. אולי גם בחורש אס-סנובאר סיחררה הקרוסלה את ראשי הילדות הלבנוניות בשנת 1982, כשמערבה משם נטבחו הפלסטינים בסברה ושתילא. אה, לא! את הפארק הזה הפציצו ושרפו הישראלים עוד לפני כן, מבעוד מועד. אז, ב-1982, היית אתה בן 73, אבא. ואנחנו ראינו את התמונות בטלוויזיה, ואצלנו זה היה שיא הדיכוי שהנהיג הגנרל ירוז'לסקי, ואתה שיחקת עם בתי בסלון שלנו, סגרת את החלון ואת הווילון והתיישבת בינה לבין הטלוויזיה, ולי היה פתאום סחרחורת.

כי מאז שאני קטנה, בכל פעם כשאיזה גטו בוער, אני חוטפת סחרחורת, בגלל הקרוסלה בגן קרשינסקי.

אורי שני, יוני 2013

deutsche Version dieses Textes