גאורג ביכנר: וויצק

המחזה נכתב בשנת 1837, וזמן קצר לאחר מכן מת ביכנר משחפת. למעשה הוא לא הספיק לערוך אותו סופית, וקיימים שלושה כתבי יד שונים של המחזה. מתוך 27 התמונות הקצרות ערך אלבן ברג אופרה בת 15 תמונות בלבד. ברוב ההפקות של המחזה לא משחקים את כל התמונות.

המחזה מבוסס על מקרה אמיתי, עליו קרא ביכנר הצעיר בכתב עת על וויצק, אשר הוצא להורג באשמת רצח אהובתו, לאחר שנדחה ערעור של רופא שטען לאי-שפיות. מה שתואר בכתב העת אפשר לפרש כיום כסכיזופרניה: וויצק דיווח ששמע קולות שציוו עליו להרוג את מריה וראה מראות אפוקליפטיים.

במחזה מוקף וויצק הספר הצבאי בשלל דמויות, שכמעט כולם ממעמד גבוה ממנו: המפקד שלו, הרופא המשתמש בו לצרכים מדעיים (מין ד"ר מנגלה), היהודי שמוכר לו את הסכין, המתופף, איתו שוכבת אהובתו מריה. הקנאה וההשפלה מצד הממונים עליו, המפקד והרופא, נוסף על מחלתו, דוחפים אותו לעשות מעשה נורא. מריה מתחרטת ששכבה עם המתופף, אבל זה מאוחר מדי. וויצק רוצח אותה, ואחרי זה, לפי אחת הגרסאות, מתאבד באגם.

רק בשנת 1907 הועלה המחזה בפעם הראשונה. סגנונו היה מהפכני מדי לזמנו, הן מבחינת השפה המדוברת על הבמה, והן מבחינת עריכת הסצנות, אותה שאב ביכנר משייקספיר, אבל הקצין אותה עוד יותר למין "Short-cuts".