רצח פוליטי

במחזה זה הדיאלוג מוקלט מראש ומושמע דרך רמקולים. כל סצנה מבוצעת על-ידי 4-5 פסלים (פריזים), כאשר לפניהם, ביניהם ואחריהם האור יורד לחושך. הבזקי האור יהיו קצרים (1-2 שניות), החושך בין הפסלים כ-5 שניות ובין הסצנות כ-20 שניות.

נואם, לבוש חליפה, ומתנקש, ג'ינס וטי-שירט.

א – ביד ברזל אנחנו נדכא כל התנגדות! לא יעלה על הדעת, שמיעוט נלעג  וחסר חשיבות יעצור את התקדמותנו האדירה לעבר עתיד טוב יותר עבור כולנו. גם אם זה לא יהיה נוח, נצטרך להראות לעולם, שרצוננו חזק כמו פלדה, ומי שלא יישתכנע, ייצטרך להכנע. נגד המחבלים האלה אסור לוותר, ואסור למצמץ.

ב – הה, הנה מצמצת!

א – רק אם נפעל נגדם בכל הכוח, נצליח בכל מטרותינו האחרות.

(יריה)

א ו-ב שניהם עומדים זה מול זה. לבושים שחורים.

א – אני לא מסכים איתך.

ב – גם אני לא מסכים איתך.

א – אבל אני צודק, ואתה לא.

ב – אני לא בטוח בזה.

א – אבל אני בטוח, שאני צודק.

ב – צר לי, אבל הרוב חושב אחרת.

א – איך אתה יודע?

ב –  הוא בחר בי, ולא בך.

א – הרוב לא תמיד צודק.

ב – הרוב צודק תמיד.

א – כל עוד הוא לצדך.

ב – כשרוב האנשים ייחשבו כמוך, אתה תיווכח.

א – אתה תמנע את זה, ובינתיים אתה תגרום לאסון בלתי הפיך.   (שולף אקדח.)

ב- תעזוב את זה.

א –  אני חייב למנוע את זה, בכל מחיר.  (ייורה.)

ב – אני אנצח אותך תמיד.

(ב, רעול פנים, עומד מאחורי א, מצמיד סכין לצווארו)

א – למה את הרוצה להרוג אותי?

ב – אין לי שום דבר נגדך, אבל אתה תומך באויב שלי.

א – לא נכון, אני לא תומך בו.

ב – זה לא מעניין אותי. אתה מייצג אותו.

א – בעיניי מי?

ב – בעיניי.

א – למה דווקא אני?

ב – סתם.

א – מה יש בי, שמייצג את הרע בעינייך?

ב – אתה חזק ורוצה את מותי.

א – אינני חזק ואינני רוצה את מותך.

ב – לא נכון.

א – אני חלש. ראה, כמה אני חלש.

ב – לא נכון. אתה חזק.

א – אין בי כוח להתנגד לך.

ב – אתה חזק, אתה מתחזה, ולכן עלי להרוג אותך מהר.

(א ו-ב עם רובי צלפים, לבושים מדי צבא שונים. א ימין במה, מביט בשמאל קהל, ב שמאל במה, מביט בימין קהל)

א – אם אני לא אהרוג אותו,הוא יהרוג אותי.

ב – איך זה הולך:   .. השכם להורגו…

א – אסור לי להסס.

ב – ברגע שאראה אותו,

א – אני אלחץ על ההדק.

ב – כבר כואבות לי העיניים.

א – כל-כך הרבה זמן אני מחכה פה.

ב – רגע מה זה?

א – למה לא ראיתי את זה כל הזמן?

ב- זה הוא.

א – זה הוא.

(שתי יריות)

(א ו-ב קרובים מאוד זה לזה. לבושים חליפות יקרות.)

א – למה אתה מהסס?

ב – אני לא מסוגל.

א – אבל זאת ההחלטה.

ב – נכון.

א – אז קדימה. חבל על הזמן.

ב – אולי זו טעות.

א – אתה יודע שלא.

ב – כן, אבל אולי בכל זאת.

א – אמרנו, שלא נערב רגשות.

ב – תעזור לי.

א – מה, אתה ילד קטן?

ב – פתאום קשה לי.

א – קח את עצמך בידיים.

ב – בסדר. (שולף במהירות סכין גדולה.)

א – (נאנח)

(א שוכב על הגב, ב רוכן על א, יד אחת עושה אגרוף מעל חזהו של א)

 .

.

אורי שני, אוקטובר 2004

 

המחזה הועלה בשנת 2004 במסגרת טקס לזכרו של רצח רבין בבי"ס התיכון "הרצוג". צילום ווידאו (לא הכי מוצלח) אפשר לראות ב-Youtube בכתובת:

http://www.youtube.com/watch?v=1klhlGgIb4Q

.

//