עצת אחיתופל

מה שעשה המלך דוד לבת-שבע, הרתיח את דמו של סבא שלה, שהיה יועץ החצר של המלך במשך הרבה שנים, ועצותיו תמיד היו טובות ונכונות. אחיתופל הגילוני, זה שמו, החליט לחבור אל צבא המורדים סביב אבשלום שהחל להתגבש. אחיתופל לא היה היחיד שמאס במלך. כנגד המלך היו תלויים שלושה כתבי אישום, העניים נעשו עניים יותר תחת מלכותו הרודנית, העמים שאיכלסו את השטחים הנרחבים שהוא כבש, סבלו תחת טרור בלתי פוסק ומאמצי "ייהוד", כלומר גזילת רכושם וגירושם והתיישבות ישראלית במקומם. דוד הצליח לצבור יותר ויותר כוח על-ידי שוחד וטובות הנאה, והוא הפחיד את העם מפני אויבים והסית נגד כל מי שצייץ נגדו.

ומנגד, צבר גם צבא אבשלום יותר ויותר כוח, עד אשר דוד החליט לברוח מארמונו. אחיתופל, כידוע, היה איש חכם ועצותיו היו טובות ותמיד נכונות. הוא ייעץ לאבשלום לתקוף מיד את דוד בעודו בורח. "זה יהיה קל, כל מי שסביבו ייברח, ותוכל להרוג את דוד בקלי קלות." מה ששניהם, אבשלום ואחיתופל, לא ידעו, הוא שחושי הארכי שגם הוא הצטרף לצבא אבשלום, היה למעשה מרגל מטעם המלך, והוא ייעץ לאבשלום להמתין כדי לצבור יותר כוח. אבשלום קיבל את עצת חושי, וזה דבר שעוד צריך לברר. למה?

בכל אופן, אחיתופל עזב את המחנה, חזר הביתה ומת בנסיבות שגם הן עוד דורשות חקירה. דוד ניצל, ובסופו של דבר ניצח את אבשלום. כיוון שכל שלטונו והווייתו היתה מבוססת על שקר ועל הסתה, הוא גם הצליח להפוך "עצת אחיתופל", שהיתה עצה טובה, תמיד, לעצה רעה.     

אורי שני, סוכות תשפ"א