דילוג לתוכן

מנואל פויג: המסתורין של זר הוורדים

המחזה נכתב בשנת 1987, והוא האחרון של פויג, שנפטר בשנת 1990.

אנו נמצאים בבית חולים יוקרתי בבואנוס איירס, שקט, תאורה עמומה, לא זועקת, עם חולה עשירה ואחות עניה. שתי הנשים חסרות שם. החולה מתמוטטת לאחר מותו בתאונת דרכים של נכדה בן ה-22. חוץ מזה בעלה בוגד בה. היא אומנם מדוכאת, ולכן היא פה, אבל היא לא חסרת ישע, אפילו שתלטנית. האחות הצייתנות והכנועה משרתת אותה נהדר בעניין הזה. תחילה יש עניין עם אוכל, הדברים הפשוטים של אחות וחולה, החולה לא רוצה לאכול, והיא ניפנפה כבר כמה אחיות בדרך הזו. עם התקדמות המחזה החולה משילה מעצמה קליפה אחר קליפה, כמו שעלי הכותרת של הורדים לצד המיטה נושרים לאט לאט, לאורך המחזה. העשירה לא כל-כך קשוחה כמו שהיא נראית, והאחות לא כל-כך כנועה. לעשירה אין מה להציע, חוץ מאנשים אהובים, שכולם מתו. האחות מנסה להתגבר על מערכת יחסים כושלת עם גבר נשוי, ועל מות הוריה.

שתיהן תלויות אחת בשניה. החולה הופכת לממלאת מקום לאמה המתה של האחות. האחות, בת 48,  ממלאת מקום של אחות צעירה, אחר-כך בת מנוכרת. שתיהן קורבן של ה-Machismo הדרום אמריקאי ושל הדימוי העצמי כתרבות קולוניאלית, עדיין.

המחזה משובץ פנטזיות לפריצה החוצה ממעגל החיים הסגור וגם סיוטים, שסוגרים אותם, והוא מסתיים עם תקווה.

מודעות פרסומת
%d בלוגרים אהבו את זה: