Skip to content

מנוחת הליצנים

מאת: נור אד-דין אבא      תרגום: אורי שני

"המענה מכיר באנושיות קורבנו כיוון שכוונתו להכריח אותו "לדבר", אבל דברי הקורבן צריכים להיות מה שהתליין מצפה.

דרך 'הודאתו' עושה הקורבן הרבה מעבר למסירת 'מידע', הוא מכיר בתליין כאדונו וכבעלי דבריו, זאת אומרת כבעלי אנושיותו." (פייר וידאל-נאקה, "העינוי ברפובליקה" 1972)

דמויות המחזה הזה אינן מומצאות. הן היו קיימות. העובדות שקשורות לעינוים הנם מדויקים. רק שיניתי כמה פרטים שהקורא הבקיא ייגלה בקלות.

המחזה הזה לא מצריך תפאורה. יספיקו מסך שחור אחורי ובמה ריקה לחלוטין. השחקנים כבר יביאו את כל האביזרים הדרושים.

ליצן ראשון: (נותן על התוף את סימני ההתחלה ומכריז) ועכשיו, פנו דרך לקרקס!

ליצן שני:   (מופיע אחריו) שלום ז'וז'ו!

ז’וז’ו: שלום ווווה !

ווווה: מה משחקים היום?

ז’וז’ו: מנוחת הליצנים.

ווווה: בידור?

ז’וז’ו: יותר מזה! אתה תראה: אומנות גבוהה!

ווווה: אומנות גבוהה? שטויות! לא בקרקס!

ז’וז’ו: זה כי המחזאי יודע לתפור לך יהלומים מכלום! אתה עוד תצעק 'מספיק מספיק'!

ווווה: אתה יודע מה אני אוהב? כשיש הפתעות, כשיש קטעים!

ז’וז’ו: אה, אתה תהיה מבסוט! אתה חושב, זה לבן, אבל זה שחור; אתה חושב זה שחור, לא, זה צהוב; אתה אומר זה צהוב, הופ, זה ירוק! אומנות גבוהה, אני  אומר לך. יותר מזה: המחזאי הוא אחד החברים הכי טובים שלי.

ווווה: מה, הוא מפורסם?

ז’וז’ו: אם הוא מפורסם? בכל העולם.

ווווה: אל תגיד לי שזה מולייר!

ז’וז’ו: מולייר? לא מכיר.

ווווה: אז שייקספיר?

ז’וז’ו: שייקספיר? זה האנגלי הזה מהמאה ה-16 ? (ווווה עושה פרצוף של סימן שאלה) כן, הרוצח הזה, שכשהוציאו אותו להורג, בקשתו האחרונה היתה: "אני רוצה את התליין הכי טוב עם החרב הכי חדה!" הביאו לו. שייקספיר עומד זקוף (ז'וז'ו מכריח את ווווה לשחק את שייקספיר), התליין מניף את חרבו ומכה מכה איומה! (עושה כך עם חרב דמיונית)

ווווה: (צוחק, ואז מתעצבן) מה זה, פספסת!

ז’וז’ו: באמת? אולי תהנהן בראש?

(ווווה מבין, תופס את ראשו, אחוז פלצות ומתחיל להתרוצץ. פתאום הוא נעצר)

ווווה: מה פתאום! שייקספיר לא היה אנגלי, הוא היה אמריקאי, ולא מהמאה ה-16 אלא מהמאה ה-20. הוציאו אותו להורג על כסא חשמלי, וכששאלו אותו מה בקשתו האחרונה, הוא התחנן לתלינו: "אם אתה יכול בבקשה להחזיק לי את היד." (אוחז בידו של ז'וז'ו, שמקבל זרם חשמלי אדיר, מתחיל לקפוץ ולהשתולל. פתאום מפסיק)

ז’וז’ו: טוב, אז עכשיו, אחרי שהכנסנו אותם לאווירה, אפשר לפנות את המקום לרירי וסוסו!

)סימן מוזיקלי והם יוצאים, נכנסים הליצן הלבן עם הפומפונים והתסרוקת האקסצנטרית[1] מימין, גבוה ורזה, הוא לא מאופר, לובש מסכה שהוא יוריד ברגע מסוים; [2]  Auguste   משמאל, עצוב באופן מוגזם, הוא קטן שמן עם בטן ותחת ענקיים. הם עושים כמה צעדים, נעצרים אחד מול השני, ממששים אחד את השני וצועקים פתאום ביחד)

הלבן: זה אתה, סוסו?

אוגוסט: זה אתה, רירי?

רירי: זה אני, סוסו!

סוסו: זה אני, רירי!

רירי: סוסו יקירי!

סוסו: רירי ידידי!

רירי: איזה כייף להתראות!

סוסו: ועוד אחרי כל-כך הרבה זמן!

רירי: כמה זמן זה בעצם כבר?

סוסו: (מביא מהקוליסות זכוכית מגדלת ענקית ומוציא מכיסו יומן זעיר) חכה, אני אבדוק אצל המזכירה שלי.

רירי: תבדוק, תבדוק. אני בינתיים מביא לנו משהו לשתות. פגישה כזאת צריך לחגוג. (הוא הולך להביא שולחן ושני כסאות, ובפעם השניה ארגז בקבוקים) מה אתה שותה? וויסקי? ג'ין? וודקה?

סוסו: יש לך את כל זה?

רירי: יש לי גם פורטו, כיאנטי –

סוסו: (בשלו) כוסית מכל דבר!

רירי:  אתה יודע מה נעשה? כיוון שאין לי כוסות, אז נעביר ככה את הבקבוקים, וכשנגמור אותם, נביא חדשים, בסדר סוסו?

סוסו: כל פעם עוברות שנים, עד שאנחנו שוב מתראים!

רירי: בכל אופן, זה לא היה שנה שעברה. בשנה שעברה הייתי בכלא.

סוסו: אז בשנה שלפני שעברה?

(בלט קטן של בקבוקים במשך הסצנה)

רירי: בשנה שלפני שעברה הייתי גם בכלא.

סוסו: ובשנה שלפני לפני שעברה?

רירי: בשנה שלפני לפני שעברה גם.

סוסו: ובשנה שלפני לפני לפני שעברה?

רירי: הייתי גם בכלא. אבל אולי בשנה שלפני לפני לפני לפני שעברה!

סוסו: לא, זה לא יכול להיות!

רירי: למה?

סוסו: כי בשנה שלפני לפני לפני לפני שעברה אני הייתי בכלא!

רירי: (שמח) לא! אז בכלל לא נפרדנו אף-פעם! תמיד היינו ביחד, רק לא תמיד באותו מקום.

סוסו: את זה ממש צריך לחגוג! אל תזוז, אני אביא משהו לשתות!

רירי: אבל יש כל מה שצריך!

סוסו: הארגז הזה זה התור שלך, אני אביא את שלי. (חוזר) למה היית בכלא, רירי?

רירי: כמו שאתה יודע, היושר הוא לא הדבר הנפוץ ביותר, הוא התכונה הכי נדירה. אני כנראה עברתי על החוק, ונפלתי על שופטים כאלה מושחתים שלא הבינו, שאפשר להיות גנב, כמוני, ועדיין להיות בסדר.

סוסו: וזה היה נורא?

רירי: אתה יודע, הכלא, זה נורא רק כי אלה ששולחים אותך לשם, יש להם רושם רע ממך, חוץ מזה, בפנים  בחוץ זה אותו שעמום עם קצת יותר יציבות בכלא, זה כל ההבדל בעצם.

סוסו: איך אתה תמיד פלסף, אה?

(נכנס איש בבגדי עבודה כחולים במהירות ופונה ישירות לסוסו)

האיש: אני מצטער להפסיק את החזרה שלכם, אבל הבחור הזה שהלך, חזר עם איזה אחד אחר. הוא רוצה לדבר אתך. הוא מחכה למטה בקבלה.

סוסו: (פונה לז'וז'ו ו-ווווה שמגיעים מהצד השני) מה אמרתי לכם? הוא מביא לנו אותו! אני הרי אמרתי לו שאנחנו משחקים הערב ושאנחנו צריכים לעשות חזרות ממש עד ההצגה!

ווווה: אי-אפשר היה לפנות למישהו אחר? אפשר לחשוב, שאנחנו היחידים בכל אלג'יר!

רירי: מה קורה? משהו לא בסדר?

סוסו: לא, לא, זה כלום. אני אסדר את זה.

סוסו: תמשיכו בלעדי, אני חוזר מיד!

ז’וז’ו: אל תתעכב! יש עוד דברים שלא יושבים בכלל…

(סוסו יוצא)


[1]דמות ליצן צרפתית ידועה

[2]   דמות ליצן צרפתית ידועה

האיש: אם תרשו לי להביע את דעתי כמנהל במה, אז… אה.. זה לא משהו הקטע שלכם! פה באלג'יר מעדיפים את ה-Grand Guignol    וה- Folies Bergères.

ז’וז’ו: אנחנו יודעים, אתה כבר אמרת לנו, Monsieur Dieguez

דיאגז: ואני חוזר ואומר: זה הולך להיות פשלה אחת גדולה! זה גאלה של הצבא, בסדר! אבל הצבא היה צריך להביא שחקנים, לא חיילים! אני ראיתי את החזרות של החבר'ה האחרים, מחיל הים, מהשריון וכו'! חוץ מאחד שמנגן הרמוניקה, תופעה! כל האחרים, זבל!

ז’וז’ו: טוב, יאללה, זה מספיק, אה? יש לנו עבודה, עזוב אותנו!

דיאגז: (יוצא)

רירי: לדעתי, זה הלך הרבה יותר טוב היום מאשר אתמול.

ז’וז’ו: אבל זה עדיין רחוק ממה שאני רוצה!

ווווה: אז מה אתה רוצה?

ז’וז’ו: מושלמות, כמו בכל דבר שאני עושה.

רירי: אתה מגזים,  Louis .

לואי: לא! האמת היא, שיש פה איזו טעות: רירי לא יכול להיות משוחק על ידי בחורה! כמובן, עם המסכה שאת שמה, הקהל לא ירגיש. אבל אני, אני לא מפסיק להתבלבל ולהזיל ריר, כי את אישה, Francine !

פרנסין: לא מספיק לך להזדיין איתי בלילה, אז אתה רוצה גם על הבמה?

מנואל: פרנסין: יש ימים שאני שואל את עצמי, מה הביא אותך לבלות את החופש שלך דווקא באלג'יר?

פרנסין: (מורידה את המסכה, מופיעים פניה התמימים) אני חושבת, שכבר אמרתי לכם: אני מכינה תזה באתנולוגיה ויש לי משפחה פה.

לואי: במקומך הייתי שואל אותה את השאלה שבאמת מדגדגת לך על הלשון: איך בחורה נחמדה כמוך, מפריז, יכלה להידלק על החמור הזה ששמו לואי? קדימה , יא חזיר!

פרנסין: אם זה  מה שרצית לשאול, אז אני אגיד לך: לחמור הייתה הופעה נאה וזר פרחים יפה בידיים. רק שהפרחים, בעיקר באלג'יר, נובלים אחרי שבוע!

לואי: (למנואל) הנה, מבסוט? (לפרנסין) עכשיו קדימה לעבודה! זה צולע, לא משכנע, לא מגוון ושום דבר לא יוצא מהבטן!

פרנסין: (צוחקת) אני נשבעת לך, הוא חושב ת' עצמו באמת במאי אמיתי!

לואי: אין צורך, שתזכירי לי כל הזמן שאת זאת שכתבת את הטקסט!

פרנסין: אני מזכירה לך את זה, כי אני לא מחזיקה מעצמי מחזאית דרמטית.

מנואל: טוב, אז מה את רוצה מאתנו?

פרנסין: כשאני אכתוב באופן מקצועי, אתם תשחקו באופן מקצועי! ו- Monsieur יהיה היצ'קוק הבא ויצעד על השטיח האדום בקאן.

לואי: אני נותן את כולי בכל מה שאני עושה, ולכן זה תמיד מושלם!

פרנסין: אתה יכול לתת מה שאתה רוצה, אנחנו בכל זאת נישאר חובבנים!

מנואל: היא צודקת. כל אחד והעבודה שלו. אנחנו צנחנים, לא ליצנים.

פרנסין: (מופתעת) מה אמרת? צנחנים? חשבתי, שאתם עובדים במשרדי הממשל הצבאי?

.

לקבלת המחזה  המלא נא לכתוב ל – abumidian@riseup.net

תקציר המחזה ב-SHVOONG

המחזה עלה סוף סוף על הבמה!! ההצגות הראשונות היו במסגרת פסטיבל אל-מידאן בחיפה ב-2 בדצמבר וב-4 בדצמבר 2008!

YOUTUBE

תמונות מההצגה

.

עוד קישורים:

http://dzlit.free.fr/nouraba.html

http://www.elwatan.com/Theatre,18393

http://www.amazon.com/exec/obidos/ASIN/2707302848/starshopcom-wireless-20/102-8132737-6380915

http://www.arabooks.ch/auta.htm

http://www.alapage.com/mx/?l_isbn=2234015766&type=1&donnee_appel=RRXWS&tp=F

על מחזה אחר שנור אד-דין שלח לי באופן אישי:

http://www.lansman.org/cgi-bin/editions/texte_search.pl?rec_auteur=Aba%20Noureddine


[1]דמות ליצן צרפתית ידועה

[2] דמות ליצן צרפתית ידועה

//

//

להגיב

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: