חוסיין ברע'ות'י

חוסיין ג'מיל אל-ברע'ות'י נולד בשנת 1954 בכפר קובאר ליד ראמאללה, למד לימודים תיכוניים בביר-זית, ובאוניברסיטה בבודפשט שפה הונגרית וכלכלה. את תואר הדוקטור שלו הוא עשה בספרות משווה באונירסיטת וושינגטון.

הוא כתב את השירים לתקליט "מות הנביא" של להקת צברין, לתקליט השני, ממש לפני פרוץ האינתיפאדה, וגם לשלישי ("הנה באה היונה"). הטון הוא חריף, מלא ביקורת עצמית וסרקזם.

בשנת 1993 יצר יחד עם האומן הפלסטי איברהים אל-מזיין את היצירה "אבן הוורד".

בשנת 1995 העלה פואד עווד את מחזהו "הלילה וההר" בתיאטרון אל-קצבה.

לאחרונה הקים יחד עם משוררים אחרים בראמ-אללה את "בית המשורר". אחת ממטרות הבית היא, לדברי ברע'ות'י, תרגום השירה הפלסטינית לשפות שונות, ולשם כך כבר נחתמו הסכמים ארגונים וקרנות שונים. כמו-כן תתורגם שירה עולמית לערבית.

בשנת 2000 פורסם ספרו "הזמן הכחול"

במחזהו "ויה דולורוזה" המוצג בימים אלה גם בישראל מספר דיוויד היר האנגלי על פגישתו עם המשורר:

"with his long straggly hair and his chain smoking intensity, I instantly recognize as a figure who has tragically disappeared from British life, but whom you still see in Paris and Berlin: the genuine, twenty-four carat intellectual, arms waving and high as a kite on ideas."

וכך אומר לו ברע'ות'י:

"Did you see… did you see The English Patient? Foreground action: white people, noble, fine feelings, strong, full of laughter, walking in gardens, taking showers, oh standing up! Background action: Arabs, shifty, mysterious, dirty, untrustworthy, oh sitting down! Or Air Force One! This picture explains to us what Arabs want. What do they want? To capture the American president! Why? Why would anyone want the American president? Why would they do that? No, really? The reason? Because the world needs an enemy. When the Soviet Union was around, there it was, ready-made. Now it's to be us. It suits the Americans to say, 'Who are the Arabs? The Arabs are the people who will start the third world war.'

"You know, I have been reading Mishima and he is very moving on this subject. The destruction of Japanese culture by the west. The west injecting violence into a culture. All the conflicts in this area are imported. They are not organic. The west came here to find its religion. Yet how did you bring it back to us? In the form of the Crusades! You collect your religion from this part of the world, then you bring it back to us as violence."

ביולי 2001 הוא השתתף בפסטיבל המשוררים השנתי "קולות מהים התיכון" בלודב בדרום צרפת, קרא משיריו והתבטא בפסימיות לגבי עתיד המאבק הפלסטיני, הן בגלל יחסי הכוחות והן בגלל מצב החברה הפלסטינית.

לפני שנה פרסם כתב העת אל-כרמל את זכרונותיו.

בפברואר השנה עלה מחזהו "הוא לא מת" (הכותרת היא אולי מעין תגובה ל"מות הנביא" בשנות השמונים) בבימויו של פרדריק מרלו בתיאטרון אל-קצבה, ובאמצע מאי הוא היה אמור לעלות בגרסה צרפתית בבירת צרפת, כקופרודוקציה פלסטינית-צרפתית בבימויו של פרנסוא אבו-סאלם, אבל הבכורה הצרפתית נדחתה בינתיים.

ברע'ות'י היה מבין החותמים על הקול הקורא של אנשי הרוח הפלסטיניים, לפני חודשיים, לאנשי  הרוח הישראלים, למען שלום צודק וגם מבין החותמים על הקול הקורא של אנשי הרוח הפלסטיניים, לפני חודש, לאנשי  הרוח הערבים, להרים את קולם נגד הפשעים הישראליים.

כתבה באנגלית: http://www.barghouti.com/poets/hussein/

על פלסטינים שמתו בגלל עיכוב בטיפול רפואי באתר בצלם

//

//