Skip to content

אני רוצה לעוף

ההתנגדות של קאטו בונטייס פאן באק

מאת דגמר ברנדקה, בשיתוף עם וולטר ברון

תרגום מגרמנית: אורי שני

 .

 .

דמויות:

קאטו (בונתיאס פאן באק), אישה צעירה, כבת 20, לא גבוהה, חיונית, בטוחה בעצמה, ישירה ומודעת, מלאת חלומות.

ריינר קיכנמייסטר, כבן 16, גבוה, רזה, חסר מנוחה וסקרן. מבוגר לגילו, רגיש. יודע להסתדר.

אולגה  (בונתיאס פאן באק), אמה של קאטו. רזה, זקופה, מלאת עוצמה וחום. בעלת יחס קרוב, אינטימי, קצת של אחות, לבתה.

סוהר

פקיד משטרה

היינץ (שטרלוף)

התובע הכללי

שופט

 .

1.

קאטו מדברת בחושך.

קאטו: היה לי חלום מוזר. חלמתי, שדנו אותי למוות, יחד עם אחרים. למה ומה עשיתי, אין לי מושג. אחרי גזר הדין הובלנו ישר למקום ההוצאה להורג. ראשון היה התליין, אחרי זה השופט, אחרי זה אנחנו ומאחורינו מלא אנשים. ידעתי, זו דרכי האחרונה.

לקחתי אוויר עמוק, זקפתי את הראש, הרגשתי את הסכין על הצוואר שלי, טלטול, ושמעתי את הראש שלי מתגלגל אחורה, לאנשהו, אולי לתוך חור, יחד עם עוד ראשים אחרים.

 .

2.

אור עולה על הבמה.

אצל אולגה, היא מדברת לקהל

אולגה: קאטו באה אלינו נרגשת, בוכה, היא היתה בת שש-עשרה. היה לה חלום מוזר. היא חלמה על ההוצאה להורג של עצמה. היא רשמה רק חלק קטן מחלומותיה. אבל את זה היא רשמה…

אור יורד.

3.

אור עולה.

בכלא.

מצלמים את קאטו בשביל אלבום התמונות של הגסטאפו. מקדימה, מהצד וכו'. מבטה פתוח. שואלת, אך מזמינה.

אור יורד.

.

4.

אור עולה.

שני תאים, אחד מעל השני. עיצוב ספרטאני. מצב מופשט. בתא התחתון מתהלך ריינר, חסר מנוחה. מביאים את קאטו לתא העליון. שומעים קשקוש מפתחות, הדלת חורקת ונסגרת. קאטו – עם מעט פריטים אישיים בידיה, מביטה מסביב. ריינר, עדיין חסר מנוחה, קורא בתוך קרע עיתון, דופק על הדלת…

קאטו הולכת לחלון, מנסה לפתוח, אך הוא גבוה מדי, היא בועטת בטעות בכיסא, שמפיל את הדלי. ריינר שומע את הרעש, מאזין ודופק על הקיר. קאטו נעצרת בתנועתה, מאזינה. ריינר הולך לחלון ופותח אותו. הוא מספיק גבוה בשביל זה, או אולי הוא משתמש במקל, הוא דופק על הסורגים.

ריינר: הלו? מי זה? הלו?

הם לא מבינים אחד את השני. קאטו מעמידה את השרפרף מתחת לחלון, פותחת אותו ומצמידה את ראשה לסורגים.

קאטו: "שולצה בויסן?"

ריינר: "הרו"

קאטו: מי אתה?

ריינר: ריינר, קרואים לי ריינר.

קאטו: למה אתה כאן? חשבתי שיש כאן רק נשים…

ריינר: הם לא יודעים מה לעשות איתי, כי אני רק בן שש-עשרה.הם עצרו אותנו, אותי, את אבא שלי ואת אשתו. איך קוראים לך?

קאטו: קאטו. אבא שלי גם עצור.

ריינר: קאטו? איזה מין שם זה?

קאטו: אבא שלי מהולנד.

ריינ: שם יפה…

קאטו: בשש בבוקר הוציאה אותנו הגסטאפו מהמיטה. אחר-כך הביאו אותי לכאן. הם כל הזמן חוקרים אותי, כל הזמן.

ריינר: ומה אמרת?

קאטו שותקת.

ריינר: שמות? … קאטו? קאטו, מה אמרת? שמות?

צעדים מתקרבים. מביאים אוכל: קערת מרק. שניהם לוקחים את המרק ואוכלים. ריינר אוכל בתאווה. קאטו בהיסוס.

שקט.

ריינר: [לקהל] בתא יש מיטה, מצעים, שמיכה, שרפרף… אין שלוחן. קערה לאוכל, כף, אין מזלג, אין סכין.. קצת דברים אישיים. אפשר לפתוח את החלון, יש מקל בשביל זה. ככה אפשר ליצור קשר. זה אסור, אבל אנחנו עושים את זה בכל זאת, רק אסור להיתפס. לפעמים שומעים ממש לחישות בכל החצר. לפעמים גם אפשר להעביר דברים, קשורים בחוט… קאטו היא בתא מעלי. [הולך לחלון] קאטו! [קאטו שוב עולה על השרפרף, כדי להגיע לסורגים.] מרק מחורבן, לא משביע. בימי חמשי מקבלים אצבע שוטר…

קאטו: מה זה?

ריינר: זו גבינה קשה.

קאטו: אל תחשוב על הרעב, תחשוב על משהו אחר.

ריינר: אני אוהב את הקול שלך, הוא מזכיר את הקול של אמי.למה את כאן?

אור יורד.

.

5

אור עולה.

התא של קאטו. קאטו כותבת. היא קוראת בקול את מה שהיא כותבת.

קאטו: ברלין, כלא אלקסנדרפלץ, 3.11.1942. אמא יקרה! כבר ימים רבים שאני כותבת לעצמי בראש את המכתב הזה, ועכשיו אני פוחדת מהטפל. מה שלומך? העיקר, שלא תדאגי לי יותר מדי. את בטח בכלל לא יודעת למה אני פה. אלף שאלות בוערות לי על השפתיים… כמה יפה צריך להיות עכשיו אצלכם בפישרהודה ובאגם, אני כל-כך אוהבת את הסתיו שם. שינית לגמרי את דרך המחשבה שלי, וככה יותר קל לי בתא. בבוקר זורחת השמש על המיטה, ועכשיו גם הירח בלילה. אני הולכת הרבה בתוך התא, ואני שמחה שאני שש-עשרה שירים בעל-פה, שאני מדקלמת כל יום. במיוחד את השיר של שלי על העננים אני אוהבת.

אור יורד.

.

6.

אצל אולגה.

אולגה: [קוראת]

I am the daughter of Earth and Water,
And the nursling of the Sky;
I pass through the pores of the ocean and shores;
I change, but I cannot die.

אור יורד.

.

7.

אור עולה.

התא של קאטו.

קאטו: מה שלומי? אה, אמא…. אני אף פעם לא חושבת על כך, למה אני פה, אלא רק עליכם…

[היא נשכבת במיטה ומתכרבלת. מבחוץ קולו של סוהר.]

הסוהר: מכתבים מותר לכתוב רק על גבי הנייר המיועד לכך. לא לכתוב מעבר לגבול המוכתב. את המעטפות עם המכתבים המוכנים יש למסור פתוחות.

אור יורד.

.

8.

אור עולה.

בתאים, ריינר וקאטו ליד החלונות.

ריינר: את מהולנד?

קאטו: לא, מפישר הודה, זה כפר ליד ברמן… שדות, יערות… וגם נחל, אפשר לשוט עליו על סירה קטנה או לשחות. מאוד יפה שם..והשמיים כל-כך רחוקים! רציתי להגיע לברלין. כבר הייתי בהולנד ובאנגליה. אני רוצה להכיר את העולם. יוון, טהיטי … יש לי הרבה תוכניות… אתה מברלין?

ריינר: כן. שיכון, לא כפר. אנחנו היינו מבלים בללכת מכות. בשביל הכיף. כל אחד היה צריך להגן על השטח שלו. במזג אוויר יפה, היינו עושים קרבות… האחים שלי היו בחבורה שלי. כשאחד נשבה, היה צריך לשחרר אותו. אבל לפעמים חטפנו כהוגן. אמא הייתה צריכה כל פעם לתפור אותנו. היא יפה, אמא שלי, אבל לאבא יש עכשיו אישה אחרת.

קאטו: אתה כבר הרבה זמן פה?

ריינר: [נסער] ארבעה שבועות. ארבעה שבועות מזויינים. בהתחלה חשבתי, אני לא אשרוד את זה, אני אתאבד. … כלוא, כמו חיה… חרצתי חורים בקיר. אולי.. אולי אראה מישהו דרך החור בקיר.

קאטו: אני אשרוד את זה. אני הרי רק העתקתי כרוז אחד, יחד עם היינץ, חבר שלי. אני בטח אחטוף כמה שנים. הרו וליברטאס באו לאבא שלי, ליברטאס היא אישה יפה, אני אהבתי אותה מיד. נפגשנו הרבה. היא סיפרה לי מה באמת קורה. היא עובדת בסטודיו לסרטים, ככה היא שומעת הרבה, והיא הראיתה לי תצלומים… כל הרציחות של הנאצים, כל הזוועות במזרח.

ריינר: בגלל זה הם פוחדים מאיתנו, הם רוצים לגמור אותנו… את לא יודעת, כמה זה רציני כאן. כשבאו לקחת אותנו, הם עמדו לפני הדלת, ואחד החזיק את היד בכיס, ליד האקדח. הוא עמד שם וצעק "הייל היטלר, גסטאפו, אתם צריכים להתלוות אלינו לחקירה." היו כל-כך הרבה גברים שם, כמו שיש לנו חדרים. הם אמרו לאבא, קח משהו איתך, זה ייקח זמן…. אני ידעתי מה זה אומר…

קאטו: אני עוד אצא מכאן, אני בטוחה.

[צעדים, קשקוש מפתחות.]

סוהר: בונטיאס פאן באק! החוצה!

ריינר: רק לא שמות! אל תגידי אף שם. את שמועת? זה עלה לי בכמה מכות… תזכרי, אף שם!

[קאטו מובלת החוצה.]

ריינר: יש להם כאן את החוקרים הכי טובים, הם שוברים גם את הכבדים ביותר…

[קאטו כבר לא שומעת אותו. ריינר מתהלך חסר מנוחה. אור יורד.]

….

48.

אור עולה.

אצל אולגה.

אולגה: אחרי זה הגיעה חבילה עם מכתב והחפצים האישיים של קאטו. "קאטו בונטיאס פאן באק, שהוצאה להורג ב-5 באוגוסט 1943, השאירה במוסדנו את החפצים הבאים: 2 מעילים, 1 סוודר, 1 חצאית, 3 חולצות, 2 חצאיות תחתונות, 1 זוג גרביונים, 1 זוג גרביים, 2 זוגות נעליים, 1 מזוודה, 2 מחברות, 1 מברשת שיער, 1 מברשת שיניים, 1 כובע, 3 ספרים, 8 מטפחות, 1 תיבת תפירה, 2 חתיכות סבון, 1 תחבושת אלסטית, 1 תיק יד, 2 קרמים, 1 כפית, 1 שפתון, 1 עט נובע, 2 תצלומים, דברי כתיבה שונים, 1 טבעת עם אבן שחורה.

אור יורד.

 .

רקע:

קאטו בונטייאס פאו באק נולדה ב-14 בנובמבר 1920. חברים של אביה היו ב"התזמורת האדומה", הרשת הגדולה ביותר של המחתרת הגרמנית נגד הנאצים. קאטו החלה בשנת 1941 בהפצת כרוזים, ב-20 בספטמבר 1942 היא ואביה נעצרו, וב-5 באוגוסט 1943 הוצאו להורג. בגרמניה יש בתי ספר, כיכרות, רחובות ומרכזי תרבות על שמה.

ריינר קיכנמייסטר נולד ב-14 באוקטובר 1926, היה בנו של עובד תעשייה ופעיל קומוניסט, חבר "התזמורת האדומה", וולטר קיכנמייסטר. וולטר הוצא להורג בשנת 1943, ריינר ניצל, חי אחרי המלחמה בצרפת כמורה וצייר, ונפטר בגיל 83 בשנת 2010.

היינץ שטרלוף נולד בשנת 1915, היה מבוגר מקאטו בחמש שנים. הם הכירו בסוף 1941, היינץ כבר היה מנוסה בעבודת המחתרת, ובאוגוסט 1942 הוא שכנע את בת-זוגו קאטו, שלא ישתפו יותר פעולה עם הקבוצה הברלינאית של "התזמורת האדומה", בגלל חוסר הזהירות שלהם. אבל זה מאוחר מדי, וגם הוא נעצר זמן קצר אחרי קאטו ואביה. הוא הוצא להורג ב-13 במאי 1943.

"התזמורת האדומה" היתה רשת מבוזרת של לוחמי חופש גרמנים אנטי-נאציים. היא הונהגה על-ידי לאופולד טרפר. טרפר נעצר על-ידי נאצים, אך הצליח להימלט, וחי אחרי המלחמה בברית המועצות, תחילה במאסר, ואחרי כן שוחרר. בשנת 1974 הוא התיישב בירושלים, זכרונות יצאו לאור בעברית בשנת 1975, והוא נפטר בשנת 1982. ליד שער הגיא ניטע יער לזכרה של "התזמורת האדומה".

לדעתי יש חשיבות גדולה להעלות מחזה בישראל, שעוסק בהתנגדות גרמנית, לא יהודית, נגד הנאצים. המחזה הזה עלה בבכורה עולמית ב-7 במרץ 2012 בבימויה של נורה הקר.

תמונות הפקת הבכורה:

_EMP7910bild.6177545.jpg.6177548SzenenfotoFLIEGENWILLICHq1SchwabeXylanderFotoPeterEmpl__42201d07ab.

.

bild.6177563.jpg.6177566

קאטו בונטייס פאן באק (14.11.1920-5.8.1943)

    Doc5_image001

 Doc5_image006

להגיב

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: