ד. אובורן: הוכחה

מחזה עם שתי דמויות נשיות, אחיות, ושתי גבריות: אביהן וסטודנט-עמית.

קתרין, צעירה מוכשרת הממוקמת על הרצף השברירי שבין גאונות לטירוף, היא בתו של חוקר גאון בתחום המתמטיקה. כשמתחיל המחזה, הוא חוגג לבתו יום הולדת, בהפתעה, עד שמתברר, שהוא בעצם מת. בחדר ליד מחטט האל, בן טיפוחיו של רוברט הגאון, בין מחברותיו הישנות בתקווה למצוא איזו הוכחה מתמטית ראויה.

רוברט לא יצא מביתו בחמש השנים שלפני מותו עקב מחלת נפש.  במשך חמש שנים שהתה קתרין עמו, וסעדה אותו כשמצבו החמיר, עד שנפטר.

בין כתביו נמצאת מחברת, ובה הוכחה מתמטית נדירה, שנכתבה לכאורה על ידי האב, הוכחה שיש ביכולתה לזעזע את עולם המדע.

לרגל יום הולדתה באה אחותה קלייר לביקור ומנסה לשכנע את קתרין לעזוב את הבית ולמכור אותו ולעבור לגור איתה בניו יורק. 

המחזה מתאר את הקו העדין שבין "מוזרות", שלעתים כרוכה עם גאונות ויצירתיות, לבין היעדר בריאות נפשית. קו גבול זה, שאינו תמיד ברור, נתון לעתים קרובות לשיפוטיות שלילית מצד החברה, עקב בּוּרות וחוסר סובלנות. לקתרין, השרויה בהלם האובדן עם מות אביה, התנהגויות מוזרות, חולמנות, ולעתים הזיות. היותה בתו של אדם שהיה מוכר כחולה נפש, ושהותה ארוכת השנים עמו לפני מותו, בצירוף להתנהגויותיה המוזרות, מביאות אותה אל הצורך להתמודד עם האשמות לא מילוליות מצד החֶברה על היותה בלתי שפויה. באופן בלתי הוגן אולי, היא נדונה על ידי החברה והדעות הקדומות מבלי יכולת להתגונן, וחובת ההוכחה – על שאיננה חולת נפש – היא עליה.

שמו של הסרט, "הוכחה", אינו מרמז רק על ההוכחה המתמטית שנכתבה לכאורה על ידי האב, אלא על ניסיונה הנואל של קתרין "להוכיח" את שפיותה, מול דעות קדומות מוצקות של חברה כופה. בסופו של דבר מתברר כי קתרין היא שכתבה את ההוכחה המתמטית הנדירה, אולם טענה זו מפיה נשמעת הזויה, לא הגיונית, ועשויה לכאורה להצביע על הזיות יותר מאשר על האמת. קתרין אינה יכולה לאמת את טענתה, ולצורך "הוכחת" שפיותה ועל מנת לחזור ולהתקבל לזרועות החברה נדרשת קתרין לחזור בה ולמעשה לוותר על היצירתיות והייחוד שבה.

הסרט "הוכחה", בעקבות המחזה באותו שם, קורא תיגר על הבורות וצרות המוחין של החברה, המושכת לבינוניות, ומתייגת כ"סוטה" את מי שאינו עומד בכללים.