דילוג לתוכן

פטימה גלאר: מרחוק – עצי החרוב

דמויות: החאג' – אב המשפחה האלג'ירית. הקומיסאר – אב המשפחה הצרפתית. טמה – אשתו של אל-חאג'. ז'אנט – אשתו של הקומיסאר. לזיזה – בתם של טמה ואל-חאג'. כריס – בנם של הקומיסאר ושל ז'אנט. קאדר – אחיה של לזיזה. אנריקו – חבר של כריס. פרד – שכן.

מערכה אחת ארוכה.

"זהו מקום מגוון, שהוא בו-זמנית פתוח וסגור, חדר-החיים בהיר מאוד, פונה ישירות לגזוזטרה והגזוזטרה מובילה למרפסת גדולה …

            חדר-החיים? לסלון משהו מזרחי, עם כריות ועציצים ירוקים? בחדר-האוכל שולחנות נמוכים ושולחנות רגילים? מקום מיוחד למנוחת הצהריים, כאשר הוילונות מוגפים? מקום מוצל כדי לחיות בפנים, כאשר בחוץ יש יותר מדי שמש? המקום הזה הוא כל זה יחד, אינטימי ונעים לחיות בו. זוהי דירה יפה באלג'יר, חיות בה שתי דמויות: האם תמה, אשר עליה הזמן השאיר את עקבותיו, והבת לזיזה, בשנות השלושים המוקדמות שלה. אם ובת לבושות בבגדים חגיגיים ססגוניים. נגינת עוד מרחפת לה באוויר." (סימני השאלה במקור)

האקספוזיציה היא דיאלוג בין טמה האם האלג'יראית ולזיזה בתה. טמה מתרגשת מאוד מביקורם של השכנים הנוצרים והיהודים לשעבר, שעזבו אחרי מלחמת העצמאות. " החברים שלנו… שהיו כל-כך קרובים ללבנו, כל-כך קרובים שלקחו אותו איתם כשעזבו. אלה שהתחלקנו איתם בלחם ואפילו בבשר הכשר. אלה שוויתרו על היין בשביל לא להביך אותנו."

המפגש מרגש את כולם. שיא ההתרגשות היא כאשר אנריקו החבר היהודי של כריס, גם הוא אורח וגדל בצרפת, מתחיל לשיר, ועוד בערבית. אבל בינתיים הגיע פרד השכן הצרפתי, שלא עזב את אלג'יר אחרי העצמאות. הוא נשאר בינתיים בחוצבימה, אזור שהמחזאית משתמשת בו הרבה.

פרד מתעמת עם "הקומיסר" על העבר הכואב של מלחמת העצמאות ומכריח את כולם להביט בפצעים. לבסוף הוא מגלה את סודו שלו: הוא הלשין לשירות החשאי הצרפתי, והוא דורש מקורבנותיו לשעבר עונש עבור עצמו, אך אלה מסרבים.

אנריקו היהודי אומר: "זה תמיד ככה, אצלנו, הים-תיכוניים, מערבבים הכל, הצחוק והבכי…"

בסוף המלווים את פרד הביתה, שילקק שם את פצעיו.

3נ, 6ז

אתר הבית של המחזאית: http://www.gallaire.com/fatima.html

מודעות פרסומת
%d בלוגרים אהבו את זה: