מלכה מאי

מבוסס על ספרה באותו השם של מרים פרסלר

עיבוד לבמה: אולריקה הצר ואנדראס שטויטנר

תרגום מגרמנית: אורי שני

דמויות:

מלכה מאי

מינה מאי

הנה (Hanna) מאי

דמויות נוספות שתשוחקנה על-ידי שלוש השחקניות

לבושנה, קלנה, סטרי הם מקומות בדרום-מערב גליציה, קרוב לגבול עם סלובקיה והונגריה.

פרולוג: ימים טובים יותר

הנה מאי יושבת בקליניקה שלה ליד שולחנה. אין לה מה לעשות, והיא מדפדפת בכרטסת של החולים. היא מביטה בשעונה.

הנה: באחת-עשרה אני יוצאת לרובע היהודי, בצד השני של העיירה, כדי לבקר את אשת הסנדלר, שילדה לפני שלושה ימים. אבל עד אז אין לי עבודה. לפעמים אני חשה כלואה בבית הזה, בחור הזה ליד הגבול ההונגרי, והסוהרים הם הגרמנים.

מלכה שרה בקול שאינו הקול שלה את "האינטרנציונל".

הנה: מלכה? מלכה? – מינה, את יודעת איפה מלכה? היא קמה כבר?

מינה: [מעוצבנת] מלכה! קמת כבר?

[מלכה מתחבאת בארון הבגדים. היא חיפשה משהו ללבוש. עכשיו היא מצאה משהו.]

מלכה: את זה תפרה לי התופרת בתחילת הקיץ. [צוחקת] משארית של וילון. כי הרי מזמן כבר אין בדים חדשים. [בקול רם] אם רק לא היה הטלאי הצהוב המטופש הזה.

הנה ומינה יחד: כל עוד הגרמנים כאן, את צריכה לענוד את הטלאי.

מינה: מלכה! מלכה!

[מלכה יוצאת לבושה מהארון. בידיה סנדלי עץ.]

מלכה: מעולם לא היו לי נעליים כה יפות. [היא צוחקת מאושר.] הם מגרמניה. גברת שניידר הביאה לי אותן. הם מרעיפה עלי מתנות, כשאני הולכת לבית שלה למטה ברחוב כדי לשחק עם ורוניקה. הגרמנים הביאו את הטלאי, אבל חוץ מזה לא הכל כל-כך נורא, כמו שהרבה אנשים אומרים.

[היא נועלת את הנעליים ורצה לעבר מינה, חוטפת פרוסת לחם ויוצאת מהמטבח.]

מינה: [אחריה] אל תשכחי שאת צריכה להגיע למורה שלך אחר הצהרים.

מלכה: לא שוכחת. [טורקת את הדלת.]

תמונה ראשונה: אזהרות

דפיקה בדלת. הנה נבהלת.

הנה: היכנס.

גב' זילבר: גברת דוקטור, יש אקציה עוד מעט.

הנה: מה?

גב' זילבר: הם באו לקחת את הדברים שלהם אצל החייטים. ואצל הכובסות. – הגרמנים, משמר הגבול. הם לקחו הכל, גם את החליפות שלא היו גמורות.

הנה: אקציה. אקציה…. [לגב' זילבר] אני לא פוחדת. לא באמת. הם צריכים אותי, המקצוע שלי מגן עלי, בניגוד לכל אלה שברחו להונגריה.

גב' זילבר: שאני, רחל זילבר, אצא לרחוב לקבץ נדבות? אני אלך עם הבנות ועם מוישל'ה לאן שישלחו אותנו. [פתאום היא מחבקת את הנה] לכי לשום. [יוצאת מהר.]

[הנה מסדרת באי-שקט, עוצרת. הדלת נפתחת, נכנסת איכרה. היא נסערת.]

איכרה: גברת דוקטור, הגרמנים מתכננים משהו. הם דורשים שהכפר שלנו ייספק עשרים משאיות ללבושנה, אני מודיעה לך, כי תמיד היית טובה לסופיה שלנו…

הנה: [קוטעת אותה. אוחזת בכפות ידיה] תודה. תודה רבה, שלקחת על עצמך את הדרך הארוכה.

איכרה: [בשלה] אם סופיה לא היתה לומדת אצלך כל-כך הרבה, הוא לא היה לוקח אותה, האססור בסטרי, ככה הוא אמר, ועדיף שלא ייראו אותך ברחוב היום, עדיף שתלכי למישהו נוצרי הביתה, את ומינה והקטנה, ותחכי שם, עד שהסערה תעבור. [פונה מהר לצאת.]

הנה: [אחריה] ברכי את סופיה ממני! [הוא מביטה בשעון, לוקחת את תיק הרופאה שלה. קוראת] מינה, מלכה, אתן נשארות בבית. [אין תגובה.] מינה!

מינה: כן.

הנה: איפה מלכה?

מינה: מנין לי לדעת?

[הנה מביטה שוב בשעונה. נכנסת גב' סבקוביצה.]

גב' ס': גברת דוקטור, את חייבת לבוא לבעלי. הוא נפצע ברגל, הוא חטב עצים, זה פצע גדול.

הנה: השמיים שלחו אותך. קלנה זה הפתרון, קלנה זה הרבה יותר טוב, מאשר להתחבא היום אצל שכנים נוצריים. אני הולכת עם מינה ומלכה לקלנה ונשארת שם, עד שהכל יירגע כאן בלבושנה, אולי אפילו עד מחר או מחרתיים.

גב' ס': [מאיצה בה] בבקשה, גברת דוקטור. אני משאירה לך את הסוס והולכת ברגל. בבקשה, בואי מהר, זה דחוף.

הנה: קחי איתך את הילדים שלי לקלנה, בבקשה. [לוקחת את תיקה.] תעודות הלידה של הילדים – ההסמכה שלי, הדרכון שלי [מכניסה הכל לכיס פנימי של המעיל שלה, קוראת לכיוון המטבח] מינה, חפשי את מלכה, ולכי איתה לקלנה, מיד! קחו איתכן את המעילים שלכן, אולי נחזור רק בלילה.

מינה: [מבחוץ] מלכה! מלכה!

…

….

המחזה הוא עיבוד של ספר של מרים פרסלר, שזכה לפרסום רב מאוד, נלמד בגרמניה בבתי הספר ותורגם לשפות רבות. התרגום לעברית יצא לאור ב"עם עובד" בשנת 2003. הספר של מרים פרסלר מבוסס על סיפורה של מלכה מאי שמתגוררת כיום בתל-אביב. המחזה הועלה בבכורה עולמית בפוטסדם באוגוסט 2008.