Skip to content

אלפרד בורכרדט: שתי פנים לקפקא

אני רוצה לכתוב משהו קצר על ספר נשכח שהופיע בשנת 1960. הוא נשכח בין השאר, משום שהוא תופס מקום צר למדי בקילומטר של פרשנות קפקא, שקיימת כיום. אני קיבלתי אותו מאחייניתו.
בספר הקטן הזה בורכרדט קורע לגזרים באופן שיטתי שני אנשים: מקס ברוד, אני לא צריך להציג אותו כאן, ווילהלם אמריך, חוקר ספרות, שכתב ספר על קפקא, שפורסם שנתיים קודם לכן. אמריך עדיין נחשב לאחד החשובים ביותר בקילומטר פרשנות קפקא.
בורכרדט, שסבתו בת ה-87 גורשה לטרזין, ולאחר חודש אחד בלבד לטרבלינקה, ושלפחות 15 דודים ודודות ובני דודים נרצחו על ידי הנאצים, לא ידע שווילהלם אמריך היה חבר המפלגה הנאצית, מנהיג גוש ותא, ומחבר של לפחות ספרון אנטישמי אחד.
אבל גם אם הוא היה יודע את זה, הוא כנראה לא היה מתייחס לזה.
בעמודים הראשונים של ספרו הוא כותב:
אמריך בורח כל הזמן למכתבים והיומנים של קפקא. הוא לא הראשון החוטא בכך שהוא כולל את התבטאויותיו האישיות של הסופר בתוך קורפוס היצירה שלו, והוא פוגע בכך בזכות האדם הראשון והבסיסי ביותר: הזכות לחסינותו של האדם, הביאס קורפוס. הדבר לא היה צריך להיות אפשרי לו, אסור היה לפתוח את יומניו של קפקא. תצוגת הקישקעז הזו בכיכר השוק היא לא שאלה של טעם, היא תמיד וללא יוצא מן הכלל כבר כוללת את התשובה. במקרה של קפקא זה מגעיל במיוחד על ידי הגילוי של מכתבים נוראים למילנה ונמענים אחרים, שלא לדבר על מכתביו לאביו. […] אין לנו לצערי האמצעים לממן דוקטוראט, שבו סטונדט אמיץ והמנחה העוד יותר אמיץ היה כותב תזה בנושא: "שוד גופות בתירוץ ניתוח ספרותי, מודגם במקרה של קפקא, תוך התייחסות מיוחדת ל"אמריקה" ו"המשפט"."

אז אני לא רוצה להיות מואשם בשוד המת

תחילה מציג לנו בורכרדט את דעתו על יצירתו של קפקא: לדעתו "אמריקה" ובמיוחד הפרק "התיאטרון של אוקלהומה" הינם המפתח ליצירתו הגאונית של קפקא. ואז הוא מראה לנו, משפט אחר משפט, איך הוא הגיע למסקנה שקפקא התכוון ב"תיאטרון" הזה לכנסייה הקתולית. זה ברור כשמש שבורכרדט מכיר כל תנועה של הטקסים הקתולים, והוא מראה לנו בצורה משכנעת, שגם קפקא הכיר אותן. הוא חושף שכותרת הפרק "תיאטרון הטבע של אוקלהומה" היא המצאה של מקס ברוד, ואין לה שום בסיס בטקסט עצמו
ואז הוא חוזר לקרוע לגזרים את אמריך. הוא מציג אותו באור מגוחך כפי רק קפקא עצמו ידע לעשות זאת.
היתה בהחלט התייחסות לפרשנות של בורכרדט. הוא מצוטט באופן קבוע, מאז שהספר יצא, ועד לפחות שנת 2003, בכמה וכמה עבודות. בשנת 1960, מייד לאחר פרסומו של הספר, כתב הרדר: "יש לנו תרומה חדשה למחקר על קפקא: המחבר הוא אלפרד בורכרדט, הוא מקיים את עצמו על-ידי שני תריסרים של עבודות שונות, כפי שהביוגרפיה בגב הספר מבטיחה, שזה כשלעצמו השיג לא מבוטל, בפלסטינה (האם לא קוראים לארץ הזו ישראל?),… "
הייתי רוצה להציע תרגום של הספר הקטן והיקר הזה לעברית (ובמקרה זה הייתי גם עושה זאת בעצמי בשמחה) בין היתר עבור משפחתו, ילדיהם ונכדיהם של שתי אחיותיו, אבל גם עבור המחקר העברי על קפקא, אבל אני גם כך דומה כבר יותר מדי לדמות מתוך סיפור קפקאי.

לפחות רציתי להסב קצת תשומת לב לספר המעניין הזה.

amerika020215

 

Doc5_image007

להגיב

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: