תיאטרון הצפון – 3 הערות

"תיאטרון הצפון – קולע בול לטעם הקהל" – זאת ההמצאה הגאונית החדשה של הקופירייטר של התיאטרון. צילמתי את התמונה הזו מלוח המודעות שליד הבית שלי.

.

1.  קודם כל בולט הטון המיליטריסטי. "קולע בול" זה מושג הלקוח מעולם הצבא, לא מעולם התיאטרון. מוכרים לנו כאן מלחמה, לא תרבות. טוב, זה לא מפתיע במיוחד, במדינה שבה אנחנו חיים. מסימני הזמן הוא, שהדברים האלה, שתמיד היו, אבל היו חבויים, יוצאים בזמן האחרון החוצה בלי בושה. כל מדינה מתגאה שהיא איבדה את הבושה…

התיאטרון כבר לא רוצה לשעשע ולבדר, או לחלופין ללמד, או לחלופין לרגש, או לשאול את עצמו מה משלושתם הוא רוצה – לא, הוא רוצה לקלוע בול! הוא רוצה לירות בך!

2.  אבל מה שעוד יותר פשיסטי מזה, זו המחשבה, שיש יישות כזו המכונה "קהל", שיש לה טעם שאפשר וצריך לקלוע בול בו. כאילו שבאמת לכל האנשים המרכיבים את היישות הזו "קהל" יש טעם אחד ואחיד. חשבתי, שהמחשבה הזו שייכת למאה ה-20 החשוכה, למשטרים שאנחנו לא ממש מתגעגעים אליהם. אם להמשיך בדימוי של ההערה הראשונה: האפשרות היחידה "לקלוע בול" לטעמו של "הקהל", זה להציג המון חיילים ליד מטרות הקרטון, ומרגע שיורים לכיוון מסויים, צריכים כולם לרוץ ולהציב את מטרות הקרטון האלה כולם במקום, שאליו מכוונת היריה. זאת, באופן טכני, האפשרות היחידה, לקלוע בול לטעמו של הקהל: על-ידי זה, שמביאים את טעמו של הקהל אל הקליע!

והאמת היא, שהם עצמם הבינו את זה, ולכן יש מתחת לכותרת הגאונית הזו מטרה, שיש בה כמה הצגות שונות, אבל זה רק מסבך את העניין עוד יותר: איך כל ההצגות השונות כל-כך יכולות כולן לקלוע בול לטעמו של הקהל??

3.  אבל הבעיה העמוקה ביותר אינה בזה, שהמשימה היא בלתי אפשרית. ופה אני מתחבר שוב חזרה לנקודה הראשונה: למה בכלל לרצות להתאים את עצמך לטעמו של הקהל? תיאטרון הוא במה לניגודים, לוויכוחים, לאפשרויות נוספות, לחלומות. כל שחקן יודע, שהוא לא יכול לשחק, אם הוא כל הזמן חושב: מה יגידו? אף יוצר לא יכול ליצור, אם הוא כל הזמן חושב על טעמו של הקהל. אם אלוהים היה חושב: מה יגידו, כשהיה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום, היינו נשארים בתוהו ובוהו…

אני לא אומר, שצריך להתנשא מעל העם, שצריך לעשות "אומנות למען האומנות", אלא שצריך להבין את הדיאלקטיקה של "טעם הקהל": הטעם משתנה, הקהל משתנה, ומה שמשנה את הטעם ואת הקהל, אלה כוחות שפועלים על הטעם ועל הקהל. ואנחנו גם צריכים ליטול חלק בתהליך הזה, ולהפעיל את הכוח שלנו גם, מצד הקהל ומצד הבמה, משני הצדדים, כדי שבאמת יהיה לנו תיאטרון טוב!