דילוג לתוכן

ג'ון פאטריק שאנלי: דני והים הכחול

מחזהו השני של שאנלי, מתוך קרוב לשלושים, נכתב בשנת 1983. הוא מרבה לעסוק במעמד הפועלים האמריקאי, ממוצא אירי ואיטלקי. האירים והאיטלקים שונים מאוד, אך מה שמשותף להם באמריקה הפרוטסטנטית, הוא היותם שייכים למיעוט קתולי.

רוברטה, ממוצא איטלקי, יושבת בבר, מדוכאת ובודדה. נכנס דני, ידיו ופניו חבולות ומלאות תחבושות. השניים מתחילים שיחה, תוך כדי עקיצות והתנגדויות קשות. אך יש התקרבות. דני, ממוצא אירי, הוא אדם מתבודד, מתקשה בקשר עם אנשים אחרים, הוא מסבך את עצמו כל הזמן במצבים של אלימות קשה, ולא מצליח להגיע למצב של אינטימיות, וגם בעבודה הוא לא מצליח להחזיק מעמד. הוא נהג משאית, וגר עם אמו.

רוברטה עברה בילדותה התעללות מינית מצד אביה, היא כועסת, אך גם אכולת אשמה בעצמה.

השניים משחקים ביניהם ולומדים להכיר אחד את השני, ולבסוף שניהם הולכים לביתה של רוברטה.

התמונה השניה מתחילה לאחר שהזוג סיים אקט מיני בביתה של רוברטה. הם פתאום קולטים מה הם עשו וחוזרים להתגונן, לאחר שהפילו את חומות ההגנה שלהם מפני האינטימיות, אבל בתמונה זאת, לעומת התמונה הראשונה, הם מתקרבים יותר אחד לשני. צעדי ההתקרבות נקטעים על-ידי פרצי אלימות של דני כלפי רוברטה, כעסיה ותסכולה של רוברטה כלפי דני. התמונה מסתיימת בתחושת ייאוש, שאין סיכוי לקשר ביניהם.

התמונה השלישית והאחרונה ממשיכה מסיום התמונה הקודמת. דני עובר שינוי דרמטי, והוא מנסה לשכנע את רוברטה, שעד אז ייצגה את הצד הרומנטי, שהם יכולים לממש את קשר האהבה ביניהם. המחזה מסתיים בכך, שהם מחליטים להתחתן!

 

 

מונולוג מתוך המחזה:

מודעות פרסומת
%d בלוגרים אהבו את זה: