דילוג לתוכן

מקס פריש: אנדורה

אנדורה היא מדינה פצפונת בין צרפת לספרד, למעלה בהרים. נכון הוא, שאנשי אנדורה המעטים עוסקים הרבה בהברחות מכל מני סוגים, וזה מופיע גם במחזה, אבל למעשה "אנדורה" הוא משל. משל על אנטישמיות, על סטריוטיפים ודעות קדומות. המחזאי הוא שוויצרי, והרבה מהמצבים לקוחים ממה שהוא הכיר מסביבתו הקרובה.

הדמות הראשית היא אנדרי, וסיפורו נפרש לאורך 12 תמונות המחזה. בסוף כל תמונה כמעט יש "עדות" מפי אחת הדמויות על מה שקרה, בדיעבד.

בתמונה הראשונה כולם מתכוננים לטקס כנסייתי, אבל אנדרי כמובן לא הולך, כי הוא יהודי. הוא בנו המאומץ של המורה, שהצילו מציפורני "השחורים" ומוערך בשל כך על מעשהו הנעלה. ברבלין היא בתו של המורה, ושניהם מאוהבים, אך המורה אינו יודע זאת עדיין.

אנדרי לומד נגרות, אבל בגלל הדעות הקדומות של אנשי המקום האנטישמיים הוא לא מצליח בלימודיו. בתמונה הרביעית אנדרי מגלה למורה, שברבלין והוא רוצים להתחתן. המורה מתנגד באופן כה נחרץ ובוטה, שגם אשתו לא מבינה מה לא בסדר.

בתמונה השישית אונס החייל את ברבלין, בזמן שאנדרי יושב בחוץ וחולם על עתיד אחר, רחוק משונאי היהודים, והוא לא יודע מה מתרחש בתוך החדר. באותו זמן ממש מחליט המורה לגלות לאנדרי את האמת: הוא אביו האמיתי, תוצאה של מערכת יחסים מחוץ לנישואין, שהאב התבייש בה ולכן המציא את הסיפור ההרואי על הצלת התינוק היהודי. אבל זה מאוחר מדי. כדי שיהיה לו אומץ, השתכר המורה, אנדרי כבר השלים עם גורלו כיהודי דחוי, והוא משפיל ודוחה מצידו את אביו ולא מאמין לו.

בתמונה העשירית כובשים "השחורים" את אנדורה. המורה מתאבד בתליה, הכובשים עורכים מסדר זיהוי, בו מוצאים להורג היהודים. "גלאי היהודים" מצד השחורים, "מגלה" שאנדרי הוא יהודי, ואנדרי מת כיהודי. המתנגדת היחידה היא ברבלין שמסיימת את המחזה כמשוגעת.

העדויות בסופי התמונה מאפשרים פרשנות סגנונות רחבה, בכל אופן הוא ממוקםבקרבת התיאטרון האפי של ברטולד ברכט.
המחזה נכתב בשנת 1961, והוא המחזה החשוב הראשון שנכתב בגרמנית, שעסק בשואה.

%d בלוגרים אהבו את זה: