דילוג לתוכן

מתאהבים ומתכסחים בקפה מדבר

מאת: פאדל ג'עאיבי  

הבמאי התוניסאי המוכר לקח קבוצה של בוגרי בית ספר למשחק, והוסיף שלוש מהשחקניות הבוגרות המפורסמות ביותר בתוניסיה.  

הנפשות הפועלות:  

  מדם קריק, אשת מר קריק            

  מינה, אחותו של דאלי  

  בייה, אמא של לילה וליליה         

  זזה, ספרנית  

  תאוס, פליטה מאלג'יר              

  עבדו, סטודנט   

  תתו, מאוהבת בו 

  סירין, בעלת המקום                

  ליליה, אחות של לילה              

  קיקי, הבן של קריק  

  דאלי, החבר של לילה                

  נג'יב, סטודנט  

  בודה, החבר של נג'יב  

התאור בתחילת המחזה: "אולם המתנה בתחנת רכבת. קיר לבנים מתפוררות. קשתות ברזל שבורות. בירכתי הבמה, מחסום מושבת, שפעם הוביל אל הרציפים.  

    תקרה גבוהה עם ויטראז'ים וברזלים, עליה תלויה נברשת ישנה מפורקת לגורמים.

    קפה מדבר נמצא בחצי הדרך בין האוניברסיטה והאקוודוקט הרומי בטוניס, פוקדים אותו צעירים שבאים לזעוק בו את מחאתם ואת בלבולם, להתבדל מהעולם בכדי לאהוב, להשתסע, לשנוא ולהתפייס…  

    סירין שומרת על המקום. מאז יובלות. חצי מלאך, חצי מכשפה, קצת טפשה, היא שומרת על סודות הצעירים, על משחקיהם, לפעמים אוהבת, לפעמים סולדת. בשבילם, סירין שייכת לתפאורה.  

    כולם פוקדים את המקום, חורף וקיץ.. עד ליום שבו נעלמת לילה, אחת הסטודנטיות, ארוע מזרז הפועל כמו רעידת אדמה שפוערת תהום בתוך הקבוצה.  

    האביב זה עתה הגיע ואיתו החמסינים הראשונים. חודש מאי התחיל ואיתו לחץ הבחינות…   "

העלילה הראשית עוסקת בחקירת היעלמותה של אחת הסטודנטיות בשם ליילה. כולם חושדים בפרופסור קריק, רודף שמלות ידוע. האם הוא אנס אותה, ואחר כך היא התאבדה מפאת הבושה? החקירה נתקעת, אישתו ובנו לא ממש משתפים פעולה, הסטודנטים מחתימים עצומה.

אלא שלא ליילה ולא הפרופסור מופיעים בכלל במשך כל המחזה.

עלילות משנה: נג'יב ובודה הם שני סטודנטים הומואים, וסיפור האהבה שלהם כואב ונגמר טרגי. תאוס ועבדו: תאוס היא פליטה מאלג'יריה. בגלל מלחמת האזרחים שם היא איבדו את בעלה ואת בנה לפונדמנטליסטים המוסלמים, והיא מבקשת מעבדו שייקרא לה את המכתבים של בנה ושייכתוב חזרה את מה שהיא מכתיבה, כי היא אינה יודעת קרוא וכתוב.

דאלי ובייה: היעלמותה של ליילה בתה הורסת את בייה, והיא מתמסרת לסטודנט דאלי הצעיר.

מודעות פרסומת
%d בלוגרים אהבו את זה: