דילוג לתוכן

הסוס של המהדי

היום הוא יום ההולדת ה-235 של לואי ניקולא פיליפ אוגוסט דה פורבין, צייר צרפתי, שגם נשא בתפקיד משמעותי במהפכה הצרפתית, אך בעיקר התפרסם על-ידי הציורים שלו של המזרח התיכון שהוא צייר במסעו לכאן. הוא אחת הדמויות היותר קרובות לליבי במחזה שכתבתי, שבטח לעולם לא יוצג על שום במה, וגם מעטים מאוד ייקראו אותו אי-פעם. הנה בכל זאת קטע ממנו:

https://abumidian.wordpress.com/hebrew/scenes/farhi-stanhope

חנוך לוין

קשה להאמין, אבל עברו כבר אשכרה חמש-עשרה שנים מאז נפטר חנוך לוין. היום לפני חמש-עשרה שנים. מה הוא היה אומר על מה שקורה? למזלנו הוא כתב לא מעט, וכל-כך הרבה כל-כך רלוונטי גם לימים אלה. הנה לדוגמה המחזה הזה, "החייל הרזה", על החייל החוזר הביתה מהמלחמה ומגלה שנלקחו ממנו לא רק ביתו, אשתו וילדו, אלא גם זהותו. הרי כולנו רוצים להיות ייחודיים, חד-פעמיים, עם שם וזהות, והנה אנחנו מגלים שאנחנו ברי החלפה. העולם מסתדר גם בלעדנו. אין נורא מזה. ולמרות המסר החריף הזה אני עדיין שחושב, שיש כאלה, שאינם ברי החלפה, כמו חנוך לוין למשל.
https://abumidian.wordpress.com/hebrew/hakdamot/hahayal/

Wunder: Kreuz zu Ehren von Johannes Paul II. erschlägt jungen Italiener

Wunder: Kreuz zu Ehren von Johannes Paul II. erschlägt jungen Italiener.

זו לא השואה של אמא שלכם. באדם יש נאצי, בנאצי יש אדם.

אם יש ניכור בין יהודים ספרדים לשואה, הרי הוא תוצר של הנסיון של הציונים האשכנזים לנכס את זכרון השואה לצרכיהם.

היה ב-זו לא השואה של אמא שלכם. באדם יש נאצי, בנאצי יש אדם..

חיי שרה

בשעה טובה יצא הספר "אחורה, קדימה, אחורה" בהוצאת בוקסילה המכיל חמישה סיפורים, אחד מהם שלי. זאת הוצאת ספרים חדשה, המוציאה ספרים בפורמט דיגטאלי בלבד. הספר עולה 15 ש"ח בלבד.

יותם שווימר, העורך, כותב על הסיפור שלי, בפתח הספר: "בסיפורו של אורי שני כרוכים יחדיו זיכרונות פרטיים וקולקטיביים; זיכרון הנכבה יחד עם זיכרון עצמאותה של ישראל וזיכרון השואה. טראומות וטרגדיות אישיות ולאומיות באות לידי ביטוי במערך סיפורי סבוך, שלו חוט מקשר בצבע האינדיגו. שני משלב בכתיבתו עקרונות של סיפור מתח בלשי, לצד סיפור אהבה עכשווי, וגם ביקורת חברתית נוקבת ונועזת. ההווי הישראלי המורכב מתורגם על ידו לערב רב של זיכרונות יהודיים ופלסטיניים הנובעים ממקורות דומים. זהו טקסט חזק המחייב את הקוראים לדריכות מרבית ולתשומת לב לפרטים, המתאגדים לכדי עלילה מרגשת ומצמררת."

זה בסדר אם תעשו לייק, אבל הרבה יותר יישמח אותי, אם תקנו – ובעיקר: אם תקראו!

http://www.booxilla.com/index.php?id=bookinfo&fname=memory.epub

 

הנה טעימה קטנה מהסיפור שלי "חיי שרה".
https://www.youtube.com/watch?v=499nlvZvNN8

חג שמח!

הלאה קולוניאליזם

עבודה ערבית: דו קיום במרחב עקום

עבודה ערבית: דו קיום במרחב עקום.

ביקורת ספרים: "צל עולם" מאת ניר ברעם

קורא בספרים

בקצרה (מתוך גב הספר):

"לכל אחד מאתנו היה את הסיפור שלו. לא התכוונו להתאגד, זה היה רגע טהור של הישרדות: אדם נופל ונאחז ביד, ואם גם היד נופלת? מחזיקים ידיים ונופלים יחד. אמרו שעבדנו בשביל כל מיני אנשים, שניצלו אותנו כדי להשיג מטרות זדוניות, אמרו גם שהיינו אחראים לחורבן, לסבל גדול ולמוות. אנחנו לא ממש כופרים בהאשמות האלה, וברור שיש מעשים שאחדים מאתנו גאים בהם, אחרים מתביישים בהם ועוד כמה טוענים שבכלל לא עשינו אותם. אנחנו לא מבקשים הבנה או חמלה ובוודאי לא מחילה, לעולם לא נבקש מחילה."

ספרו החדש של ניר ברעם הוא רומן חובק עולם שמציב במרכזו את המערכת הגלובלית, וגיבוריו המגיעים מכל קצות העולם מסתערים על החיים בתשוקה, בתקווה, בפראות. העלילה נעה בין חבורת צעירים לונדונים שלא נשאר להם שום דבר להפסיד ונשבעים לחולל אירוע שיכה את העולם בתדהמה ובין חברת ייעוץ אמריקנית אשר מתמרנת בגמישות בין משטרים בכמה יבשות, ומתמודדת עם איום שעלול…

View original post 1,173 מילים נוספות

PUTTING LATUFF'S WORK TO MUSIC ~~ 'I DID IT MY WAY'

Desertpeace

Sharon before and after the Whitewash

46861-arielsharon_latuff_2014_whitewashing-ariel-sharon2

In honour of Sharon – My Way – time to face the final version

My Way has had several versions performed.  Of course it was sung by its author, Paul Anka.  Frank Sinatra made it famous.  Elvis gave it a whirl at Vegas.  And I remember Sid Vicious getting a hat tip from the New Musical Express for treating the song with the contempt it deserved for being such self-indulgent tosh.  The homophobia of that last example seemed to slip below the NME's radar back then.Anyway, years ago, back in the day when Ariel Sharon slipped into a coma and the end seemed near, Deborah Maccoby, of Jews for Justice for Palestinians notoriety, wrote this version of My Way:

MY WAY: ARIEL SHARON 

And now, the end is near, and so I face the final curtain
My friend, I'll say it clear…

View original post 276 מילים נוספות

Libya’s female PM candidate says country needs a ‘woman’s touch’

altahrir, news of Islam, Muslims, Arab Spring and special Palestine

Libyan political activist Amal al-Taher el-Haj has put her name forward to the General National Congress as a candidate to succeed Prime Minister Ali Zeidan.

Libyan political activist Amal al-Taher el-Haj has submitted her name to the General National Congress as a candidate to succeed Prime Minister Ali Zeidan, if he receives a vote of no confidence from parliament this week.

El-Haj, 45, was born in Tripoli, where she is commonly known as “Mimi.” In an interview with Al Arabiya News Channel, she expressed her hopes of being Libya’s new prime minister.

She believes that her chances of being appointed as the new Libyan prime minister are high, especially since there is an ongoing political conflict in the country.

On Wednesday, Zeidan announced that any Libyan citizen has the right to be prime minister, this encouraged el-Haj to submit her application, she said.

In the interview, el-Haj stated that current…

View original post 268 מילים נוספות