חנוך לוין

קשה להאמין, אבל עברו כבר אשכרה חמש-עשרה שנים מאז נפטר חנוך לוין. היום לפני חמש-עשרה שנים. מה הוא היה אומר על מה שקורה? למזלנו הוא כתב לא מעט, וכל-כך הרבה כל-כך רלוונטי גם לימים אלה. הנה לדוגמה המחזה הזה, "החייל הרזה", על החייל החוזר הביתה מהמלחמה ומגלה שנלקחו ממנו לא רק ביתו, אשתו וילדו, אלא גם זהותו. הרי כולנו רוצים להיות ייחודיים, חד-פעמיים, עם שם וזהות, והנה אנחנו מגלים שאנחנו ברי החלפה. העולם מסתדר גם בלעדנו. אין נורא מזה. ולמרות המסר החריף הזה אני עדיין שחושב, שיש כאלה, שאינם ברי החלפה, כמו חנוך לוין למשל.
https://abumidian.wordpress.com/hebrew/hakdamot/hahayal/