צוואה פוליטית
אני כותב צוואה זו למקרה, שמחר לא אהיה יותר על המפה. אין לי כוונות כאלה – רק למקרה….
כל חיי הפוליטיים (כלומר מאז שבגיל 13 שמעתי את המילה סוציאליזם) נאבקתי למען המהפכה העולמית, למען הפלת הקפיטליזם, שהביא עם כל הטוב שבשחרור האורגיאסטי של הון, במימדים מדהימים, גם סבל במימדים מפלצתיים.
כל חיי הגנתי על זכותם של המנושלים להגן על עצמם ולדרוש את זכויותיהם.
אבל צריך לשים את הדברים על השולחן: לא הייתי ולא התכוונתי להיות איגנצי גרינויצקי ולא שרלוט קורדיי, וגם לא יגאל עמיר. מה שבעיקר עשיתי: הייתי הילד בצידי התהלוכה שצועק:
"המלך ערום!"
להגיב
abumidian 